סעיף 2 לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013, חזקות.

(א)חומר שנועד לשימושו של אדם בדרך של אכילה, שתייה, לעיסה, הזרקה, החדרה, עישון או הרחה, ושמתקיים לגביו אחד מאלה, חזקה שהוא חומר מסכן:

(1)לא קוימו לגביו חובות סימון המוצר החלות עליו לפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, לפי פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981, או לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, לפי העניין, באופן שהסימון אינו מעיד על כל רכיביו;

(2)על פי פרסומו ברבים, השימוש בו גורם למשתמש לתופעות הדומות לתופעות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן.

(ב)חומר לא ייחשב חומר מסכן אם המחזיק בו הוכיח כי החומר מיוצר או מיובא לפי כל דין לשימושו של אדם, אלא אם כן הוא מוצע לשימוש שונה מזה שאליו הוא נועד.