סעיף 106 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971, יסוד נפשי בעבירות משמעת.

(א)סוהר מבצע עבירת משמעת גם אם עשה כן ברשלנות, אלא אם כן נקבע אחרת בהגדרת העבירה לפי פקודה זו.

(ב)בסעיף זה, ”רשלנות“ – אי־מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי עבירת המשמעת, כשסוהר סביר היה יכול, בנסיבות העניין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –

(1)שלעניין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;

(2)שאפשרות גרימת התוצאות לא היתה בגדר הסיכון הסביר.