סעיף 110מד לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971, סמכות ענישה של בית דין למשמעת.

(א)הורשע נאשם בעבירת משמעת יגזור בית הדין למשמעת את דינו ויטיל עליו עונשים אלה, כולם או חלקם:

(1)נזיפה;

(2)נזיפה חמורה;

(3)קנס שאינו עולה על כפל הקנס שמוסמך דן יחיד שהוא קצין שיפוט בכיר להטיל לפי סעיף 110ל(2)(ג), לפי העניין;

(4)ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;

(5)מחבוש לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;

(6)הורדה בדרגה;

(7)בעבירת משמעת הכרוכה בנהיגה ברכב של השירות – פסילת רישיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 90 ימים.

(ב)לא יוטל עונש ריתוק או מחבוש לפי סעיף זה על מי שחדל להיות סוהר, (הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): ולא יוטל עונש מחבוש לפי סעיף זה על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני.

(ג)הורדה בדרגה לפי סעיף זה תהיה לתקופה שתיקבע בפקודות השירות, ואולם רשאי בית הדין למשמעת לקבוע תקופה אחרת מטעמים שיירשמו.