סעיף 110נו2 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971, פסק דין חלוט.

(א)פסק דין חלוט הוא פסק דין שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור, ואם הוגש הערעור – פסק הדין שניתן בערעור.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), פסק דין של בית הדין לערעורים יהיה חלוט באחת מאלה:

(1)בתום התקופה להגשת בקשת רשות לערער – אם לא הוגשה בקשה כזו;

(2)הוגשה בקשת רשות לערער ונדחתה – ביום שבו נדחתה;

(3)ניתנה רשות לערער – בתום התקופה להגשת ערעור אם הערעור לא הוגש.

(ג)כל עוד פסק הדין של בית הדין לערעורים אינו חלוט, רשאי נשיא בית הדין לערעורים להורות על דחיית ביצוע גזר הדין.