סעיף 110סח לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971, אי־זכאות לשכר בעד ימי היעדרות.

(א)סוהר שהורשע בעבירת משמעת לפי פרטים 5 או 6 לתוספת השניה או שנעדר מן השירות באחת מהנסיבות המפורטות להלן, לא יהיה זכאי לשכר בעד כל יום או חלק ממנו של היעדרות:

(1)הסוהר היה נתון במעצר או שוחרר בערובה בתנאים מגבילים המונעים ממנו להתייצב לשירות;

(2)הסוהר היה נתון במאסר או במחבוש.

(ב)הנציב או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, על אף הוראות סעיף קטן (א), להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לרבות מטעמי מצב כלכלי–חברתי של הסוהר, זיכויו של הסוהר או בשל אי־הגשת כתב אישום או כתב תלונה נגדו, כי ישולם לסוהר כאמור באותו סעיף קטן, השכר שהיה מקבל, כולו או חלקו, לולא התקיימו לגביו הוראות הסעיף הקטן האמור.