סעיף 68ג2 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971, אי־תחולת שחרור מינהלי על אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון.

(א)על אף האמור בסעיף 68ג, לא ישוחרר טרם זמנו אסיר שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים כמפורט להלן:

(1)הוא הורשע בעבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 (בסעיף זה – חוק המאבק בטרור);

(2)הוא הורשע בעבירה לפי פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948, לפי חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, או לפי תקנה 84 או 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כנוסחם ערב ביטולם בחוק המאבק בטרור, או בעבירת ביטחון כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס״ו–2006, כנוסחו ערב ביטולו בחוק המאבק בטרור;

(3)הוא הורשע בידי בית משפט צבאי כהגדרתו בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, בעבירה לפי חלק ג׳ לתקנות האמורות;

(4)הוא הורשע בידי בית משפט צבאי בעבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009, בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כתוקפן באזור; בפסקה זו, ”בית משפט צבאי“ ו”האזור“ – כהגדרתם בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מזמן לזמן;

(5)הוא הורשע בעבירה לפי סימנים ב׳ או ד׳ לפרק ז׳ לחוק העונשין.

(ב)הורשע אסיר בעבירה המנויה בסעיף זה ובעבירה נוספת – יחולו הוראות סעיף זה.