סעיף 37 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, ביטול.

(א)אם שיעור המגיע לתשלום לפי פשרה או הסדר לא שולם במועדו, או שראה בית המשפט על יסוד ראיות מספיקות כי, מפני קשיים משפטיים או מכל סיבה מספקת אחרת, אין להמשיך בפשרה או בהסדר בלי לגרום עוול או השהיה בלתי סבירה לנושים או לחייב, או שראה בית המשפט שאישורו הושג במרמה, רשאי הוא, לפי בקשת הכונס הרשמי, הנאמן או כל נושה, להכריז שהחייב פושט רגל ולבטל את הפשרה או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשו כשורה לפי הפשרה או ההסדר.

(ב)הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה, יהיה כל חוב שנוצר לפני ההכרזה בר־תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר־תביעה מבחינות אחרות.