Skip to main content

Ordinance1980

Section 37 of פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, ביטול.

This text is no longer in force.

The source says: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, בוטלה (למעט סעיף 97 לפקודה) ביום תחילתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;

This section is in פרק ב׳: הליכים בפשיטת רגל / סימן ג׳: פשרה או הסדר אחרי צו כינוס

37. ביטול

[16(16)]

(א)אם שיעור המגיע לתשלום לפי פשרה או הסדר לא שולם במועדו, או שראה בית המשפט על יסוד ראיות מספיקות כי, מפני קשיים משפטיים או מכל סיבה מספקת אחרת, אין להמשיך בפשרה או בהסדר בלי לגרום עוול או השהיה בלתי סבירה לנושים או לחייב, או שראה בית המשפט שאישורו הושג במרמה, רשאי הוא, לפי בקשת הכונס הרשמי, הנאמן או כל נושה, להכריז שהחייב פושט רגל ולבטל את הפשרה או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשו כשורה לפי הפשרה או ההסדר.

(ב)הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה, יהיה כל חוב שנוצר לפני ההכרזה בר־תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר־תביעה מבחינות אחרות.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring