חוק1954הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1א לחוק ההסגרה, תשי״ד–1954, סייג להסגרת אזרח.
1א. סייג להסגרת אזרח
תיקון: תשל״ח, תשנ״ט, תשס״א
(א)אדם שעבר עבירת הסגרה לפי חוק זה ובעת עשיית העבירה הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, לא יוסגר אלא אם כן התקיימו שני אלה:
(1)בקשת ההסגרה היא כדי להעמידו לדין במדינה המבקשת;
(2)המדינה המבקשת את הסגרתו התחייבה מראש להעבירו בחזרה למדינת ישראל לשם נשיאת עונשו בה, אם הוא יורשע בדין ויוטל עליו עונש מאסר.
(ב)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מהאזרח הישראלי לוותר על החזרתו למדינת ישראל לשם נשיאת עונשו בה.
(ג)הוראות סעיף 10 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, יחולו, בשינויים המחויבים, על נשיאת מאסר בישראל לפי סעיף זה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק ההסגרה, תשי״ד–1954 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.