Law1954The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1א of חוק ההסגרה, תשי״ד–1954, סייג להסגרת אזרח.
1א. סייג להסגרת אזרח
תיקון: תשל״ח, תשנ״ט, תשס״א
(א)אדם שעבר עבירת הסגרה לפי חוק זה ובעת עשיית העבירה הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, לא יוסגר אלא אם כן התקיימו שני אלה:
(1)בקשת ההסגרה היא כדי להעמידו לדין במדינה המבקשת;
(2)המדינה המבקשת את הסגרתו התחייבה מראש להעבירו בחזרה למדינת ישראל לשם נשיאת עונשו בה, אם הוא יורשע בדין ויוטל עליו עונש מאסר.
(ב)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מהאזרח הישראלי לוותר על החזרתו למדינת ישראל לשם נשיאת עונשו בה.
(ג)הוראות סעיף 10 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, יחולו, בשינויים המחויבים, על נשיאת מאסר בישראל לפי סעיף זה.
The text on this page is adapted from the entry חוק ההסגרה, תשי״ד–1954 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.