סעיף 21 לחוק ההסגרה, תשי״ד–1954, תנאי הסכמים.

(א)הותנה בין ישראל לבין מדינה זרה בהסכם בענין הסגרה –

(1)כי רק חלק מעבירות ההסגרה יהיו עבירות הסגרה לגבי אותה מדינה;

(2)כי עציר ישוחרר ממעצרו, אם לא הוגשה בקשה להסגרתו או אם לא הוגשו הוכחות מספיקות להכריז עליו שהוא בר־הסגרה תוך תקופה שנקבעה בהסכם;

(3)כי מסמכים וכל חומר אחר שנתפסו אצל מבוקש היכולים לשמש הוכחה נגדו במשפט, יימסרו למדינה המבקשת;

(4)כי המועד לביטול הכרזה על מבוקש שלא הוסגר יהיה קצר מן המועד שנקבע בסעיף 19,

ינהגו כמותנה, על אף האמור בחוק זה או בכל חוק אחר.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א)(3) אין למסור למדינה המבקשת מסמכים וכל חומר אחר ששר המשפטים קבע, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר, שאין למסור אותם או את חלקם בשל אינטרס חיוני של מדינת ישראל.