סעיף 2ב לחוק ההסגרה, תשי״ד–1954, סייגים להסגרה.

(א)לא יוסגר מבוקש למדינה המבקשת באחד מאלה:

(1)בקשת ההסגרה הוגשה בשל עבירה בעלת אופי מדיני, או שהוגשה כדי להאשים את המבוקש או להענישו על עבירה בעלת אופי מדיני, אף אם אין מבקשים את הסגרתו בגלל עבירה כאמור;

(2)קיים יסוד לחשוד שבקשת ההסגרה הוגשה מתוך הפליה בשל גזעו או דתו של המבוקש;

(3)בקשת ההסגרה הוגשה בשל עבירה צבאית שהיא אחת מאלה:

(א)עבירה אשר אדם יכול להתחייב בה רק אם היה חייל בשעת עשייתה;

(ב)עבירה בניגוד לדיני שירות ביטחון;

(4)המבוקש עמד לדין בישראל על מעשה העבירה שבגללו מבקשים את הסגרתו, ונמצא זכאי או חייב;

(5)המבוקש הורשע במדינה אחרת על מעשה עבירה שבגללו מבקשים את הסגרתו, ונשא את עונשו או את החלק הנותר ממנו בישראל;

(6)בקשת ההסגרה הוגשה בשל עבירה שנתיישנה או עונש שנתיישן לפי דיניה של מדינת ישראל;

(7)בקשת ההסגרה הוגשה בשל מעשה עבירה שבשלו קיבל המבוקש חנינה או מחילה במדינה המבקשת;

(8)היענות לבקשת ההסגרה עלולה לפגוע בתקנת הציבור או באינטרס חיוני של מדינת ישראל.

(ב)לענין סעיף קטן (א)(1) לא תיחשב כעבירה בעלת אופי מדיני כל אחת מעבירות אלה:

(1)עבירה ששתי המדינות התחייבו באמנה רב־צדדית להסגיר בשלה;

(2)רצח, רצח בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת, או גרימת חבלה חמורה;

(3)כליאת שווא, חטיפה או לקיחת בני ערובה;

(4)עבירת מין לפי סעיפים 345 או 348(א) ו־(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977;

(5)הכנה או החזקה של נשק, חומר נפיץ או חומר משמיד אחר, או שימוש בכל נשק או חומר, הכל במטרה לסכן חיי אדם או לגרום נזק חמור לרכוש;

(6)גרימת נזק לרכוש במטרה לסכן חיים;

(7)קשר לבצע כל אחת מהעבירות המפורטות בפסקאות (1) עד (6).