סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980, הכנסה.

(א)בחוק זה,

”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות –

(1)כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח;

(2)תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית;

(3)דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972;

(4)סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה;

(5)(בוטלה).

(ב)השר רשאי לקבוע בתקנות –

(1)כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, כאמור בסעיף קטן (א)(4);

(2)נסיבות שבהן ייראה נכס שהועבר לאחר כשייך למעביר הנכס, ודרכי חישוב ההכנסה מהנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה;

(3)הוראות מיוחדות ומשלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין חוק זה.

(ב1)לגבי סכום המשתלם לפי סעיף 3(א1)(1) לתוספת השלישית לחוק יישום תכנית ההתנתקות, בין שהוא משתלם לתובע כתשלום חד־פעמי, ובין שהוא משתלם לתובע לשיעורין, יחולו הוראות אלה:

(1)אם הוא משתלם לתובע כתשלום חד־פעמי, יראו בתשלום החד־פעמי כנכס;

(2)אם הוא משתלם לתובע לשיעורין –

(א)לא יראו בתשלום המשתלם לתובע לשיעורין כהכנסה;

(ב)יראו כאילו לתובע יש נכס בסכום השווה לתשלום החד־פעמי, במשך התקופה שבה התשלום משתלם לתובע לשיעורין, ואולם הסכום שיראו אותו כהכנסה מן הנכס האמור לא יעלה על הסכום המשתלם לתובע לשיעורין.

(ג)לענין סעיף זה,

”נכס“ – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון, ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (בסעיף זה – דירת מגורים);

”סכום שאינו מובא בחשבון“ – סכום כמפורט להלן:

(1)סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג – סכום שאינו עולה על הסכום הבסיסי כפול שש;

(2)סכום שהתקבל בעד מכירת דירת מגורים, לרבות פיצויים לפי הוראות סימן א׳ בפרק ה׳ לחוק יישום תכנית ההתנתקות, והכל לתקופה שתחילתה ביום קבלת הסכום או הפיצויים כאמור וסיומה בתום 12 חודשים מאותו מועד או ביום שבו רכש הזכאי דירת מגורים אחרת, לפי המוקדם.