חוק1976הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 42 לחוק הנוטריונים, תשל״ו–1976, השעיית נוטריון.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ז׳: שיפוט משמעתי
42. השעיית נוטריון
תיקון: תשס״ח
(א)בית הדין רשאי להשעות נוטריון –
(1)שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט בשל עבירה פלילית שעבר במילוי תפקידו ושבנסיבות הענין היה בה משום קלון;
(2)שהועמד לפניו לדין לפי חוק זה בענין שבו עלול בית הדין להחליט על התליית תקפו של הרשיון או על ביטולו.
(ב)השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(1) תהא עד לפסק דינו בבית המשפט, ואם הורשע והובא דבר ההרשעה לפני בית הדין – עד לפסק הדין של בית הדין לפי חוק זה; לא הובא הדבר לבית הדין תוך שלושים יום מיום שבו נעשה הפסק המרשיע סופי, או שבוטלה ההרשעה – בטלה ההשעיה.
(ג)השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(2) תהא עד למתן פסק הדין בבית הדין.
(ד)(בוטל).
(ה)רשאי נוטריון לערער על החלטת בית הדין להשעותו כאילו היה פסק דין, וסעיף 41 יחול בשינויים המחוייבים; אולם הגשת הערעור לא תעכב את ההשעיה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הנוטריונים, תשל״ו–1976 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.