Skip to main content

Law1976

Section 42 of חוק הנוטריונים, תשל״ו–1976, השעיית נוטריון.

This section is in פרק ז׳: שיפוט משמעתי

42. השעיית נוטריון

תיקון: תשס״ח

(א)בית הדין רשאי להשעות נוטריון –

(1)שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט בשל עבירה פלילית שעבר במילוי תפקידו ושבנסיבות הענין היה בה משום קלון;

(2)שהועמד לפניו לדין לפי חוק זה בענין שבו עלול בית הדין להחליט על התליית תקפו של הרשיון או על ביטולו.

(ב)השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(1) תהא עד לפסק דינו בבית המשפט, ואם הורשע והובא דבר ההרשעה לפני בית הדין – עד לפסק הדין של בית הדין לפי חוק זה; לא הובא הדבר לבית הדין תוך שלושים יום מיום שבו נעשה הפסק המרשיע סופי, או שבוטלה ההרשעה – בטלה ההשעיה.

(ג)השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(2) תהא עד למתן פסק הדין בבית הדין.

(ד)(בוטל).

(ה)רשאי נוטריון לערער על החלטת בית הדין להשעותו כאילו היה פסק דין, וסעיף 41 יחול בשינויים המחוייבים; אולם הגשת הערעור לא תעכב את ההשעיה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הנוטריונים, תשל״ו–1976⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring