סעיף 9ג לפקודת המסחר עם האויב, 1939, כוחו של אפוטרופוס לדרוש המצאת דו״חות, חשבונות וכו׳.

(1)אפוטרופוס, או אדם כל־שהוא, שאותו הרשה בעניין זה, רשאי לדרוש – בהודעה שבכתב או בהודעה שתפורסם ברשומות – מכל בני־אדם, או מאדם כל־שהוא, להמציא לו – במשך אותה תקופה העשוייה להינקב בהודעה – אותם דו״חות, חשבונות או ידיעות אחרות, או להראות אותן תעודות, שיהיו עשויים להינקב בהודעה.

(2)כל אדם, הנדרש באותה הודעה כנ״ל להראות או להמציא תעודה או ידיעות כל־שהן, מלא ימלא אחר ההודעה למרות כל דבר, שיהיה כלול בחוק כל־שהוא, המקנה לו זכות לסרב מלהראות או מלהמציא אותן תעודה או ידיעות, וכל דו״ח, חשבון או ידיעות אחרות, שהמציא אותם, או כל תעודה שהראה אותה, אדם כל־שהוא, מתוך מילוי אחר הודעה לפי סעיף זה, יהיו מתקבלים כעדות בכל משא־ומתן משפטי אזרחי או פלילי, שיהיו עשויים להיות מוגשים עליו.

(3)חדל אדם כל־שהוא מלהראות או מלהמציא – בהתאם לדרישותיה של הודעה לפי סעיף זה – תעודה או ידיעות כל־שהן, שנדרש להראותם או להמציאם בהודעה ההיא, יהיה צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות לכל יום שבו נמשך חדלון־המעשה.

(4)אם מתוך כוונה להשתמט מהוראותיו של הסעיף הזה – אדם משמיד, פוגם או מטשטש תעודה כל־שהיא, שהוא נדרש להראותה בהודעה לפי הסעיף הזה, או שהיא נוגעת בכל עניין, שעליו הוא נדרש להמציא ידיעות בהודעה לפי הסעיף הזה – יהיה אותו אדם –

(א)אם הוא נדון לפי כתב־האשמה לפי הוראותיה של פקודת־הפרוצידורה הפלילית (שפיטה לפי כתב האשמה) – צפוי, משיתחייב בדין, למאסר לפרק זמן שלא יעלה על חמש שנים או לקנס או לאותו מאסר ולקנס גם יחד, או

(ב)אם הוא נדון לפי הוראותיה של פקודת שיפוט בתי־משפט השלום, 1939 – צפוי, משיתחייב בדין, למאסר לפרק זמן שלא יעלה על שנתיים או לקנס שלא יעלה על מאתיים לירות או לאותו מאסר ולאותו קנס גם יחד.