דילוג לתוכן הראשי

פקודה1939

סעיף 9ד לפקודת המסחר עם האויב, 1939, סמכותו של אפוטרופוס על רכוש האויב לוותר על תשלומים מסויימים במקרים מסויימים.

הסעיף הזה נמצא תחת חלק ד׳ – משא־ומתן משפטי

9ד. סמכותו של אפוטרופוס על רכוש האויב לוותר על תשלומים מסויימים במקרים מסויימים

תיקון: 1947, תש״ח, תשכ״ד

(1)מקום שאדם כל־שהוא (הקרוי להלן בסעיף הזה ”המבקש“), שהיה – אילולא פעולתם של הפקודה הזאת או כל צו שניתן לפיה – זכאי –

(א)בכללו של רכוש כל־שהוא, הכולל פרדס הדרים (הקרוי להלן בסעיף הזה ”הפרדס“), שעל קיומו – או בזיקה אל־כך – הוציא האפוטרופוס על רכוש האויב כספים מתוך שימוש בסמכויותיו לפי הפקודה הזאת; או

(ב)בחלק מאותו רכוש,

פונה בבקשה לאפוטרופוס על רכוש האויב שינקוט באותם צעדים, שבהם עשוי להיות צורך, כדי לבצע את הקנייתו של אותו רכוש למבקש, רשאי האפוטרופוס על רכוש האויב לוותר – אם הוא חושב זאת לצודק ולנאות לעשות כן, לאחר שקיבל אותן ידיעות באותה הצורה שיהיה עשוי לדרשן – על־כך כי המבקש ישלם לו, ולאחר־מכן יהיה זכאי כי הממשלה תשלם לו, אותו חלק של אותם כספים, שהוציא כאמור לעיל, השווה –

(I)במקרה שבו נערכה הבקשה בגין כללו של אותו רכוש – לסכום שעליו יעיד ממונה המחוז במחוז, שבו נמצא הפרדס, כי הוא הסכום הכולל, שהיה עלול להתקבל – בגין אותו פרדס – כמלווה לזמן קצר על יבול מחברה מאושרת, לפי פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (בטחון), 1935, שלפרעונו ערבה הממשלה, אילו הוגשה בקשה על מלווה כזה;

(II)במקרה שבו נערכה הבקשה בגין חלק מאותו רכוש – לסכום, שמתכונתו אל כלל הסכום האמור היא כמתכונת אותו החלק אל כללו של אותו רכוש,

אם מילאו אחר כל הדרישות הבאות, דהיינו –

(א)המבקש חותם על שטר מלווה, הנערך בין ממונה המחוז במחוז, שבו נמצא הפרדס, בשם הממשלה ומטעמה – מצד אחד, והמבקש מצד שני, שהושמו עליו בולים כהלכה על חשבון המבקש, ובו מאשר המבקש שהוא מתחייב לממשלה כדי הסכום הנזכר בפסקה (I) או (II) שלעיל, הכול לפי העניין, ומקבל על עצמו לשלם לממשלה את הסכום האמור, בצירוף הריבית על אותו סכום בשיעור של 3 אחוזים מן המאה לשנה באותו אופן שיקבענו ממונה המחוז האמור וייאמר באותו שטר, ובו ייקבע כי הסכום האמור – בצירוף כל ריבית המתרבה עליו – יהווה שעבוד ראשון על יבול כל־שהוא של הפרדס (בין אם אותו יבול קיים בזמן שנקבע לפרעון אותו סכום וכל ריבית עליו, או כל תשלום של חלק ממנו, ובין אם אינו קיים) לטובת הממשלה, שלו דין־קדימה על־פני כל שעבוד אחר על אותו יבול, בין שנוצר לפני תאריך תחילת תקפה של פקודת מסחר עם האויב (תיקון), 1947, או לאחריו; וכן

(ב)המבקש מגיש העתק של אותו שטר לקצין המחוז של הנפה, שבה נמצא הפרדס, ומשלם את הדמים שנקבעו לרישום שעבודים לפי פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (בטחון), 1935; וכן

(ג)קצין המחוז האמור רושם רשומה נאותה בפנקס הרישום של שעבודי יבול, המתנהל לפי פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (בטחון), 1935.

(2)עם חתימתו של השטר הנזכר בסעיף־קטן (1) בידי המבקש ולאחר־מכן, יהווה הסכום – הנזכר בפסקה (I) או (II) של הסעיף־הקטן ההוא, הכול לפי העניין, בצירוף כל ריבית המתרבה עליו – שעבוד ראשון כפי שנקבע באותו שטר בהתאם לקביעותיה של פסקה (א) מסעיף־קטן (1) וקביעותיה של פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (בטחון), 1935, תחולנה – מתוך כפיפות לקביעותיה של פסקה (א) מסעיף־קטן (1), ובאותם שינויים שיהיו עלולים להיות נחוצים – על אותו שעבוד כאילו היה שעבוד הרשום לטובת חברה מאושרת לפי הפקודה ההיא, ואם לא ישולם הסכום האמור – בצירוף כל ריבית שנתרבתה עליו – בתאריך שבו יחול מועד פרעונו בהתאם לקביעותיו של השטר האמור, אפשר יהיה לגבות אותו הסכום יחד עם אותה ריבית בהתאם לקביעותיה של פקודת המסים (גבייה), שלה יהיו אלה כפופים מכל הבחינות, כאילו זה היה מס, העשוי להיות משתלם ביד המבקש, שנישום כהלכה ועבר מועד פרעונו.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨פקודת המסחר עם האויב, 1939⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר