חוק1959הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב], התיישנות תביעות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ששי: הבקשות וההחלטה בהן
32. התיישנות תביעות
תיקון: תשי״ט, תשל״ט [16א, 4, תשי״ד, 3(2), תשי״ט]
(א)הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הבטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה יותר – תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.
פורסמו תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (התיישנות זכויות), תשי״ז–1956.
(ב)הזכות להגיש בקשה לקצין תגמולים כדי להוכיח, שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 2 תתיישן תוך ששה חדשים מיום הקביעה האמורה באותו סעיף, או תוך שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי״ד–1954 (ביום 14.4.1954), הכל לפי התאריך המאוחר יותר.
(ג)זכותו של נכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) להגיש בקשה לתגמול, לא תתיישן אלא כתום שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי״ד–1954 (ביום 14.4.1954).
(ד)זכותו של נכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) להגיש לקצין תגמולים בקשת הענקה, תתיישן כתום שלושים יום מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (הוראות שונות), תשי״ט–1959 (ביום 30.7.1959).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב] בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.