Law1959The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 32 of חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב], התיישנות תביעות.
This section is in פרק ששי: הבקשות וההחלטה בהן
32. התיישנות תביעות
תיקון: תשי״ט, תשל״ט [16א, 4, תשי״ד, 3(2), תשי״ט]
(א)הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הבטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה יותר – תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.
פורסמו תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (התיישנות זכויות), תשי״ז–1956.
(ב)הזכות להגיש בקשה לקצין תגמולים כדי להוכיח, שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 2 תתיישן תוך ששה חדשים מיום הקביעה האמורה באותו סעיף, או תוך שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי״ד–1954 (ביום 14.4.1954), הכל לפי התאריך המאוחר יותר.
(ג)זכותו של נכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) להגיש בקשה לתגמול, לא תתיישן אלא כתום שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי״ד–1954 (ביום 14.4.1954).
(ד)זכותו של נכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) להגיש לקצין תגמולים בקשת הענקה, תתיישן כתום שלושים יום מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (הוראות שונות), תשי״ט–1959 (ביום 30.7.1959).
The text on this page is adapted from the entry חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב] in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.