סעיף 109 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970, ביצוע ותקנות.

(א)שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובענינים אלה:

(1)שיטת ההיווּן של קצבאות כשזה דרוש לענין סעיפים 22, 26(ב) או 60;

(2)התנאים שבהם יהיה מותר היווּנה של כל קצבה אחרת ושיטת היוונה, לרבות היווּן קצבה שאינה משתלמת עדיין למי שזכאי לה בתוקף האמור בסעיף 46(ב);

(3)הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות על ידי הועדה הרפואית, וכן הדרכים להגשת דרישה לקביעת דרגת נכות מחדש לענין סעיף 98;

(4)דינים וחשבונות, הצהרות ותעודות שתובע גמלה או מקבלה חייב להגיש לשם מניעת תשלומי יתר ותשלומי כפל;

(5)סדרי הגשת תביעות לגמלאות;

(6)מועדים לעשיית כל פעולה לפי חוק זה, לרבות הגשת בקשות על פיו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.

(ב)תקנות לפי פסקה (2) לסעיף קטן (א) –

(1)לא יורשה בהן היווּן של יותר מעשרים וחמישה אחוזים מהקצבאות;

(2)ההיווּן של קצבת פרישה לא יביא לפיהן, בחישוב קצבת שאיריו של הזכאי לפי סעיף 28(א) רישה, לידי הפחתת קצבת השאירים;

(3)לא תהוון לפיהן קצבה שתגיע לזכאי כעבור שש שנים ממועד ההיוון;

(4)לא יורשה בהן היוון של שיעור מהסכום המועבר לבן זוג לשעבר כאמור בסעיף 58א, אלא אם כן ביקש הזכאי לקצבת פרישה להוון את אותו שיעור גם מהחלק מקצבת הפרישה שנותר לו לאחר ההעברה, ובעד אותה תקופה, וניתנה לכך את הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.

פורסמו תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הגשת תביעות, הצהרות והודעות), תשי״ז–1956.

פורסמו תקנות שירות המדינה (גמלאות) (היוון קצבאות ותביעות נגד צד שלישי), התשנ״ט–1998.