סעיף 42 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970, תביעות.

(א)התובע גמלה יגיש את תביעתו לממונה.

(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:

(1)נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע;

(2)נקבע בו כי אילולא פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחולקת בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין הפרוד של קבע, באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לעובד לאחר פרישתו או לזכאי לקצבת פרישה אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.

(א2)על אף האמור בסעיף קטן (א), בן זוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם נרשמה הערה לפי סעיף 42ב או שהתקיימו נסיבות כאמור בסעיף 42א(ב).

(ב)הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי סעיף 43.

(ג)הממונה לא יהיה קשור בסדרי הדין ובדיני הראיה אלא יפעל בדרך שיראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתו.

(ד) (1)הממונה יהיה רשאי להחליט, על סמך תביעה של שאירים, על גמלת ביניים שתשולם עד שיוחלט סופית בזכויותיהם של כל הזכאים לגמלה בקשר לשירותו של העובד; הממונה ישלח את החלטת הביניים בדואר רשום לתובע ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי סעיף 43.

(2)סעיף קטן זה אינו גורע מסמכותו של הממונה בדבר תשלום מקדמות.