סעיף 63יט לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970, הגדלת תקופת השירות.

(א)לצורך קביעת זכויותיו לפי חוק זה, של עובד שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, תחושב תקופת שירותו כתקופה גדולה משהיתה למעשה, כך ששיעור קצבתו יגדל בשיעור של עשר נקודות האחוז או בשיעור בנקודות האחוז שבו היה גדל שיעור קצבתו אילו שירת עד תום החודש שבו היה מגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, תשס״ד–2004, לפי הנמוך, ובלבד ששיעור הקצבה לא יעלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו, והכל בכפוף לתנאים שנקבעו לעניין הגדלת תקופת השירות לפי סעיף 100:

(1)מתקיים לגביו אחד מאלה:

(א)הוא פרש מהשירות בתקופה שבין יום ל׳ באב התש״ע (10 באוגוסט 2010) לבין מועד כניסתו לתוקף של הסכם סיום העבודה במינהל, בהתאם לתכנית פרישה שאושרה בידי נציב השירות וערב פרישתו שירת במינהל מקרקעי ישראל, ולא מתקיים בו סייג מהסייגים לתחולת הסכם סיום העבודה במינהל;

(ב)הוא פרש מהשירות בהתאם להסכם סיום העבודה;

(2)בחודש שבו פרש מהשירות טרם הגיע לגיל 65;

(3)הוא פרש מהשירות בנסיבות כאמור בסעיף 15(4) או בנסיבות כאמור בסעיף 17(2);

(4)לגבי מי ששולם לו מענק לפי סעיף 22(א) שחושב בהתאם להוראות פסקה (2) של הסעיף האמור, ואשר במסגרת הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו לעניין אותה פסקה לא הובאה בחשבון הגדלת תקופת השירות שהוא זכאי לה לפי סעיף זה – הוא השיב לאוצר המדינה את ההפרש שבין סכום המענק ששולם לו לבין סכום המענק המגיע לו כשמובאת בחשבון הגדלת תקופת השירות כאמור.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), סך הגדלות תקופת השירות לפי הסעיף הקטן האמור ולפי סעיף 100 לא יעלה על תקופת שירותו בפועל של העובד.