חוק1958הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 4 לחוק הבלו על דלק, תשי״ח–1958, תשלום הבלו.
4. תשלום הבלו
תיקון: תשכ״ד, תש״ס־2, תשע״ג
(א)יצרן המוציא דלק ממקום ייצור, ישלם את הבלו בעת הוצאת הדלק ממקום הייצור ובשיעור שיחול אותה שעה; המנהל רשאי לקבוע כי אם הוזרם הדלק בצנרת לאתר אחסון שאת מקומו אישר המנהל כאמור בסעיף 16, ישלם יצרן הדלק המוציא את הדלק מאתר האחסון את הבלו בעת הוצאת הדלק מאתר האחסון האמור.
(א1)נעשה שימוש בדלק, למעט בדרך של עיבוד הדלק לסוג אחר של דלק חב בלו, בתוך מקום ייצור או אתר אחסון, ישלם את הבלו מי שעשה בו שימוש ביום השימוש בדלק.
(ב)המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות ובתנאים הנראים לו, לדחות תשלום הבלו, כולו או מקצתו, למועד אחר, בערובה או בלעדיה, ובלבד שתקופת הדחיה לא תעלה על עשרה ימים מהמועד באמור בסעיף קטן (א).
(ג)דחה המנהל תשלום בלו כאמור בסעיף קטן (ב) ולא שולם הבלו במועד שנקבע בדחיה כאמור, רשאי המנהל לדרוש תשלום הבלו, או חלק ממנו שטרם שולם, לפי שיעור הבלו החל בשעת התשלום למעשה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הבלו על דלק, תשי״ח–1958 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.