Law1958The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 4 of חוק הבלו על דלק, תשי״ח–1958, תשלום הבלו.
4. תשלום הבלו
תיקון: תשכ״ד, תש״ס־2, תשע״ג
(א)יצרן המוציא דלק ממקום ייצור, ישלם את הבלו בעת הוצאת הדלק ממקום הייצור ובשיעור שיחול אותה שעה; המנהל רשאי לקבוע כי אם הוזרם הדלק בצנרת לאתר אחסון שאת מקומו אישר המנהל כאמור בסעיף 16, ישלם יצרן הדלק המוציא את הדלק מאתר האחסון את הבלו בעת הוצאת הדלק מאתר האחסון האמור.
(א1)נעשה שימוש בדלק, למעט בדרך של עיבוד הדלק לסוג אחר של דלק חב בלו, בתוך מקום ייצור או אתר אחסון, ישלם את הבלו מי שעשה בו שימוש ביום השימוש בדלק.
(ב)המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות ובתנאים הנראים לו, לדחות תשלום הבלו, כולו או מקצתו, למועד אחר, בערובה או בלעדיה, ובלבד שתקופת הדחיה לא תעלה על עשרה ימים מהמועד באמור בסעיף קטן (א).
(ג)דחה המנהל תשלום בלו כאמור בסעיף קטן (ב) ולא שולם הבלו במועד שנקבע בדחיה כאמור, רשאי המנהל לדרוש תשלום הבלו, או חלק ממנו שטרם שולם, לפי שיעור הבלו החל בשעת התשלום למעשה.
The text on this page is adapted from the entry חוק הבלו על דלק, תשי״ח–1958 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.