סעיף 1 לחוק רשות שדות התעופה, תשל״ז–1977, הגדרות.

בחוק זה –

”חוקי הטיס“ – חוק הטיס, התשע״א–2011, ודבר המלך על הטיס במושבות (הטלת חוקים), 1937;

”כלי טיס“ – כלי או מיתקן הנתמך בטיסה על ידי תגובות האויר, למעט תגובות כנגד פני הקרקע או המים;

”שדה תעופה“ – שטח רצוף, על המבנים והמיתקנים שבו, שהועד לנחיתה ולהמראה של כלי טיס ולביצוע פעולות או למתן שירותים נלווים לאלה, ובין השאר –

(1)להובלת נוסעים וטובין בדרך האויר;

(2)להסעה ולחניה של כלי טיס וכלי רכב;

(3)למתן שירותי בטחון, בריאות, מכס, משטרה, תיירות וכיוצא באלה.