סעיף 1 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), התשס״ו–2005, הגדרות.

בתקנות אלה –

”בעל יחידה“ ”בעל מניות מהותי“, ”מועד השינוי“, ”מועד קובע“, ”קרן נאמנות“, ”קרן נאמנות פטורה“ ו”קרן נאמנות חייבת“ – כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה;

”היום הקובע“ – יום ג׳ באייר התש״ס (8 במאי 2000);

”זכאי“ – יחיד הזכאי להטבת מס על הכנסה מריבית לפי סעיף 9(5)(ב), 125ד או 125ה לפקודה;

”חייב“ – אדם המשלם דיבידנד או ריבית, בין על חשבונו הוא ובין מטעמו או על חשבונו של אדם אחר, לרבות מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף שבאמצעותו משתלמים הדיבידנד או הריבית, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, למעט קרן נאמנות, ולמעט יחיד שהעסיק פחות מ־10 עובדים בשנת המס הקודמת ושלא היה חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה בשנת המס הקודמת;

”חברת רישומים“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

”יום התחילה“ – תחילתן של תקנות אלה כאמור בתקנה 20(א);

”מוסד כספי“ – תאגיד בנקאי או חבר בורסה;

”מילווה מדינה“ – איגרת חוב של מדינת ישראל, מילווה מכוח חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979, וכן מילווה שהוצא לפי חוק מילווה קצר מועד, התשמ״ד–1984;

”מקבל“ – אדם המקבל ריבית, למעט כמפורט בתוספת;

”נכס שאינו צמוד למדד“ – לרבות נכס שצמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, או שאינו צמוד למדד עד לפדיון או עד להחזר; לענין זה, ”מדד“ – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;

”פוליסה משתתפת ברווחים“ – תכנית חיסכון בפוליסת ביטוח חיים שאישר המפקח על הביטוח כפוליסה משתתפת ברווחים, או המצורפת לפוליסה כאמור;

”צווי הפטור“ – כל אחד מאלה:

(1)צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ של תושבי ישראל), התשכ״ג–1963;

(2)צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס״ג–2002;

(3)צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ), התשס״ג–2002;

(4)צו מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוזר על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס״ד–2003;

”קופת גמל“ – קופת גמל, למעט קרן השתלמות, שחלות לגבי הכספים שהיא משלמת הוראות סעיף 125ג לפקודה;

”ריבית“ – ריבית, הפרשי הצמדה שאינם פטורים ממס על פי כל דין, לרבות הפרשי הצמדה חלקיים כהגדרתם לפי סעיף 9(13) לפקודה, ודמי ניכיון;

”רווחים“ – תשלומים ורווחים כאמור בצו מס הכנסה (קביעת תשלומים ששולמו לבעל יחידה בקרן נאמנות כהכנסה), התשס״ג–2002;

”שיעור המס המרבי“ – אחד מאלה, לפי הענין:

(1)לגבי יחיד – שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה;

(2)לגבי חבר־בני־אדם – שיעור המס הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה.