סעיף 4 לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991, איסור העיסוק ברפואה וטרינרית למי שאינו וטרינר.

(א)מי שאינו רופא וטרינר לא יעסוק ברפואה וטרינרית ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק ברפואה וטרינרית או ככשיר לעסוק בה; ואולם רשאי השר להתיר בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ביצוע פעולות מסויימות של עיסוק ברפואה וטרינרית כמשלח־יד בידי מי שאינו רופא וטרינר, ובלבד שהוא בעל כשירויות שנקבעו בתקנות, לביצוע אותן פעולות, ורשאי השר בתקנות כאמור, לקבוע אילו פעולות תיעשינה בפיקוחו של רופא וטרינר.

פורסמו תקנות הרופאים הווטרינרים (כשירויות לעיסוק ברפואה וטרינרית בידי מי שאינו רופא וטרינר – חיסון עופות), התשנ״ד–1994.

(ב)האמור בסעיף זה אינו בא למנוע מתן עצה או טיפול רפואי שלא במסגרת משלח־יד, או עבודה תחת פיקוחו האישי הישיר של רופא וטרינר.