Law1991The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 4 of חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991, איסור העיסוק ברפואה וטרינרית למי שאינו וטרינר.
This section is in פרק ב׳: ייחוד העיסוק ברפואה וטרינרית
4. איסור העיסוק ברפואה וטרינרית למי שאינו וטרינר
(א)מי שאינו רופא וטרינר לא יעסוק ברפואה וטרינרית ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק ברפואה וטרינרית או ככשיר לעסוק בה; ואולם רשאי השר להתיר בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ביצוע פעולות מסויימות של עיסוק ברפואה וטרינרית כמשלח־יד בידי מי שאינו רופא וטרינר, ובלבד שהוא בעל כשירויות שנקבעו בתקנות, לביצוע אותן פעולות, ורשאי השר בתקנות כאמור, לקבוע אילו פעולות תיעשינה בפיקוחו של רופא וטרינר.
(ב)האמור בסעיף זה אינו בא למנוע מתן עצה או טיפול רפואי שלא במסגרת משלח־יד, או עבודה תחת פיקוחו האישי הישיר של רופא וטרינר.
The text on this page is adapted from the entry חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.