סעיף 3א לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, ערכות מגן.

(א)לא יינתן למעסיק היתר להעסקת עובר זר לפי סעיף 1יג, אלא אם כן רכש המעסיק על חשבונו ערכת מגן לצורכי התגוננות אזרחית בעבור העובד, וצייד אותו לצרכים כאמור, לפי רשימה שעליה הורה שר הבטחון.

(ב)שר הבטחון, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, רשאי לקבוע את כל אלה:

(1)התשלום, בעבור ערכות המגן;

(2)דרכי רכישת ערכות המגן, דרכי חלוקתן למעסיקים לפי סעיף קטן (א) ומועדי החלוקה;

(3)דרכי החזקת ערכות המגן, הטיפול בהן וכן הדרכים והתנאים להחזרתן;

(4)המועד והנסיבות שבהם יש לשאת את ערכות המגן, להתקינן או להשתמש בהן בכל דרך אחרת.

(ג)מעסיק אשר עבר על הוראות סעיף זה ועל התקנות לפיו, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או מאסר שישה חודשים.