סעיף 4 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, עונשין – מעסיק בפועל.

(א)מעסיק בפועל שמועסק אצלו עובד זר אשר אינו רשאי לעבוד בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, דינו כדין מעסיק שעבר עבירה לפי הוראות סעיף 2(א)(1).

(ב)מעסיק בפועל שמועסק אצלו עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף 1יג, דינו כדין מעסיק שעבר עבירה לפי הוראות סעיף 2(א)(2).

(ג)מעסיק בפועל המפר חובה כלפי עובד זר המועסק אצלו, החלה עליו לפי הוראות סעיף 1ז1(ב), דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), וקנס נוסף בשיעור כפל הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; לענין זה, ”חובה כלי עובד זר“ – כהגדרתה בסעיף 1ז1(א), בפסקאות (2) ו־(3).