סעיף 88ה3 לחוק הדואר, התשמ״ו–1986, איסור הטעיה.

לא תעשה החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:

(1)המהות והטיב של השירות;

(2)מועד מתן השירות;

(3)התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;

(4)זהות נותן השירות;

(5)החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;

(6)המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;

(7)חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;

(8)תנאי האחריות לשירות;

(9)תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.