Law1986The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 88ה3 of חוק הדואר, התשמ״ו–1986, איסור הטעיה.
This section is in פרק ו׳1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה / סימן ב׳: שירות ללקוח
88ה3. איסור הטעיה
תיקון: תשע״ב, תשפ״ב
לא תעשה החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:
(1)המהות והטיב של השירות;
(2)מועד מתן השירות;
(3)התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
(4)זהות נותן השירות;
(5)החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
(6)המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
(7)חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
(8)תנאי האחריות לשירות;
(9)תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.
The text on this page is adapted from the entry חוק הדואר, התשמ״ו–1986 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.