חוק1967הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 12 לחוק השומרים, תשכ״ז–1967, דין בעל מלון.
12. דין בעל מלון
(א)בסעיף זה –
”מלון“ – לרבות פנסיון ובית אירוח אחר;
”בעל מלון“ – לרבות מי שבידו ניהול של מלון;
”אורח“ – מי שניתן לו מקום לינה במלון.
(ב)לענין נכסים של אורח הנמצאים במלון, דין בעל המלון כדין שומר שכר.
(ג)היו הנכסים כספים, ניירות ערך או חפצי ערך אחרים, לא יחול סעיף קטן (ב) אלא אם הודיע עליהם האורח לבעל המלון ומסרם, לפי דרישתו, להחזקתו.
(ד)בעל מלון פטור מאחריותו לפי סעיף זה, אם לא ניתנה לו הודעה על אבדן הנכס או על נזקו תוך זמן סביר לאחר שנודע על כך לאורח או שהיה עליו לדעת על כך.
(ה)לבעל מלון תהא זכות עכבון על נכסי האורח הנמצאים במלון או שנמסרו להחזקתו לפי סעיף קטן (ג) כדי המגיע לו הן עקב השמירה והן עקב האירוח.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק השומרים, תשכ״ז–1967 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.