Law1967The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 12 of חוק השומרים, תשכ״ז–1967, דין בעל מלון.
12. דין בעל מלון
(א)בסעיף זה –
”מלון“ – לרבות פנסיון ובית אירוח אחר;
”בעל מלון“ – לרבות מי שבידו ניהול של מלון;
”אורח“ – מי שניתן לו מקום לינה במלון.
(ב)לענין נכסים של אורח הנמצאים במלון, דין בעל המלון כדין שומר שכר.
(ג)היו הנכסים כספים, ניירות ערך או חפצי ערך אחרים, לא יחול סעיף קטן (ב) אלא אם הודיע עליהם האורח לבעל המלון ומסרם, לפי דרישתו, להחזקתו.
(ד)בעל מלון פטור מאחריותו לפי סעיף זה, אם לא ניתנה לו הודעה על אבדן הנכס או על נזקו תוך זמן סביר לאחר שנודע על כך לאורח או שהיה עליו לדעת על כך.
(ה)לבעל מלון תהא זכות עכבון על נכסי האורח הנמצאים במלון או שנמסרו להחזקתו לפי סעיף קטן (ג) כדי המגיע לו הן עקב השמירה והן עקב האירוח.
The text on this page is adapted from the entry חוק השומרים, תשכ״ז–1967 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.