סעיף 42 לחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, תשכ״ה–1965, דיור ארעי.

(א)אדם הזכאי לדיור חלוף רשאית הרשות להעמיד לרשותו דיור ארעי עד שיעמוד לרשותו דיור חלוף קבוע, ודין דיור ארעי לענין סעיף 39(א) כדין דיור חלוף.

(ב)העמדת הדיור הארעי לרשות הזכאי תהיה על חשבון הרשות, פרט לתשלום דמי השימוש בו.

(ג)סדרי העמדת הדיור הארעי לרשות הזכאי לו, לרבות מקומו ותשלום דמי השימוש בו, ייקבעו על ידי הרשות, דרך כלל, לאזור שיקום פלוני או למקרה פלוני, ובלבד שמקומו של הדיור הארעי יהיה באותו אזור, או באזור אחר המרוחק לא יותר מ־10 ק״מ, זולת אם הסכים הזכאי למרחק גדול יותר.

(ד)מי שקיבל דיור ארעי, תמלא לגביו הרשות את המוטל עליה על פי סעיף 39 תוך שתי שנים, זולת אם הוסכם בין הזכאי לדיור החלוף ובין הרשות על מועד מאוחר יותר; שר השיכון רשאי לקבוע בתקנות ובאישור ועדת העבודה של הכנסת הארכת המועד בשנה נוספת בנסיבות מיוחדות שיוגדרו בתקנות האמורות.

(ה)סירב הזכאי לדיור חלוף לעבור אליו, תוך שנה מהיום שבו הועמד הדיור החלוף לרשותו, תפקע זכותו לדיור חלוף. הוגש ערעור כאמור בסעיף 48, תיחשב השנה מהיום שבו נעשה פסק דין של בית משפט הקובע את הדיור החלוף לתקף.