סעיף 1 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991, הגדרות.

בתקנות אלה –

”בית דין אזורי“, ”בית דין ארצי“ ו”רשם“ – כמשמעותם בחוק;

”בית דין“ – בית דין אזורי או בית דין ארצי, לפי הענין, לרבות שופט בבית הדין כשהוא דן בענין לבדו, וכן רשם הפועל על־פי סעיף 27(ב) ו־(ג) לחוק;

”החלטה“ – פסק דין וכל החלטה אחרת של בית הדין;

”הליך“ – תובענה וכל ענין אחר המובא בידי בעל דין לפני בית דין;

”טופס“ – שנוסחו ניתן בתוספת;

”כתב בי־דין“ – כל מסמך שניתן למסרו או להמציאו על פי תקנות אלה, לרבות החלטה או הודעה, פסיקתה, דרישה והזמנת בעל דין או עד;

”מספר זהות“ –

(1)לגבי חברה הרשומה בישראל – מספר הרישום;

(2)לגבי חברה הרשומה מחוץ לישראל – המדינה שבה היא רשומה ומספר הרישום, אם יש לה מספר רישום;

(3)לגבי תאגיד אחר שיש לו מספר רישום על־פי דין – מספר הרישום שלו;

(4)לגבי יחיד תושב ישראל – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;

(5)לגבי יחיד שאינו תושב ישראל – המדינה שבה הוצא הדרכון ומספר הדרכון;

(6)לגבי יחיד תושב האזור – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין הפלסטיני שבאזור כמשמעותו בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס״ג–2003;

”מען“, לענין המצאת כתבי בי־דין – שם הישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספר הטלפון והפקסימיליה באותו מען, אם ישנו; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר;

”פסול דין“ – לרבות ”קטין“ וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962;

”תובענה“ – תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית הדין באחת הדרכים שנקבעו לכך;

”תצהיר“ – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור, ולרבות הצהרת אימות הניתנת בפני רשם;

”תקנות סדר הדין האזרחי“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018.