תקנות1991הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 43 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991, פסק דין על יסוד כתב התביעה.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ב׳: הליכים בבית דין אזורי / סימן ח׳: פסק דין בהעדר הגנה, מחיקה ודחיה
43. פסק דין על יסוד כתב התביעה
[35]
(א)נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, או נתבע שנדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב הגנה שהגיש ולא ביצע אותה במועד או במועד שהאריך השופט או הרשם, רשאי בית הדין או הרשם לתת פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד, זולת אם היה בית הדין או הרשם סבור כי מן הצדק לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין.
(ב)פסק דין כאמור בתקנת משנה (א), ניתן להוצאה לפועל בלא שתיפגע זכותו של התובע להמשיך בתובענה נגד הנתבעים האחרים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.