Regulations1991The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 43 of תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991, פסק דין על יסוד כתב התביעה.
This section is in פרק ב׳: הליכים בבית דין אזורי / סימן ח׳: פסק דין בהעדר הגנה, מחיקה ודחיה
43. פסק דין על יסוד כתב התביעה
[35]
(א)נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, או נתבע שנדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב הגנה שהגיש ולא ביצע אותה במועד או במועד שהאריך השופט או הרשם, רשאי בית הדין או הרשם לתת פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד, זולת אם היה בית הדין או הרשם סבור כי מן הצדק לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין.
(ב)פסק דין כאמור בתקנת משנה (א), ניתן להוצאה לפועל בלא שתיפגע זכותו של התובע להמשיך בתובענה נגד הנתבעים האחרים.
The text on this page is adapted from the entry תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.