סעיף 17 לפקודת השטרות [נוסח חדש], הזמן לקיבול.

(א)השטר יכול שיהא מקובל –

(1)לפני שנחתם בידי המושך או כשאינו שלם מבחינה אחרת;

(2)לאחר שעבר זמנו, או לאחר שחוּלל בתחילה בסירוב לקבלו או באי־פרעון.

תאריך הקיבול לאחר חילול תחילה

(ב)שטר בר־פרעון לאחר ראייה שחולל במיאון ולאחר מכן חזר הנמשך וקיבלו עליו, זכאי האוחז, באין הסכּם אחר, לקיבול מן התאריך שבו הוצג השטר לראשונה לפני הנמשך לשם קיבול.