פקודההנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 18 לפקודת השטרות [נוסח חדש], קיבול כללי וקיבול מסוייג.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק שני: שטרי חליפין / סימן א׳: הצורה והפירוש
18. קיבול כללי וקיבול מסוייג
(א)הקיבול יכול שיהא כללי או מסוייג.
(ב)קיבול כללי מסכים בלא סייג לפקודת המושך; קיבול מסוייג במלים מפורשות משנה כוחו של השטר מכפי שנמשך.
(ג)ביחוד מסוייג הקיבול כשהוא –
על תנאי
(1)על תנאי, היינו תולה פרעונו על ידי הקַבָּל בקיום תנאי שנאמר בקיבול;
(2)חלקי, היינו קיבול לפרוע רק חלק מן הסכום שבשטר;
במקום מיוחד בלבד
(3)מאוּתר, היינו קיבול לפרוע במקום מיוחד פלוני בלבד; אם לא נאמר בו בפירוש שיש לפרוע את השטר באותו מקום בלבד ולא במקום אחר, יהיה הקיבול האמור קיבול כללי;
הזמן
(4)מסוייג מבחינת הזמן;
חלק מהנמשכים
(5)של אחד הנמשכים או של אחדים מהם, אך לא של כולם.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך פקודת השטרות [נוסח חדש] בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.