סעיף 45 לפקודת השטרות [נוסח חדש], הצדק לאיחור בהצגה לפרעון ולאי־הצגה.

(א)היה הגורם לאיחור נסיבות שאין לאוחז שליטה עליהן ואין לתלותן בהזנחתו או בהתנהגותו שלא כהוגן או ברשלנותו, הרי זה הֶצדק לאיחור בהצגה לפרעון; פסקה פעולתו של גורם האיחור יש להציג את השטר בשקידה סבירה.

(ב)פוטרים מהצגה לפרעון –

(1)מקום שאי אפשר לבצע הצגה כדרוש בפקודה אף לאחר שקידה סבירה; העובדה שיש לאוחז יסוד להניח שהשטר יחולל כשיוצג, אינה פוטרת מן החובה להציגו;

(2)מקום שהנמשך הוא אדם בדוי;

(3)כלפי המושך – מקום שהנמשך או הקבל אינו מחוייב, בינו לבין המושך, לקבל עליו את השטר או לפרעו, ואין למושך כל יסוד להניח שהשטר ייפרע כשיוצג;

(4)כלפי מסב – מקום שהשטר קוּבּל או נעשה בתור טובה לאותו מסב, ואין לו כל יסוד לצפות שהשטר ייפרע כשיוצג;

(5)מקום שויתרו על הצגה, בפירוש או מכללא.