Skip to main content

Ordinance

Section 45 of פקודת השטרות [נוסח חדש], הצדק לאיחור בהצגה לפרעון ולאי־הצגה.

This section is in פרק שני: שטרי חליפין / סימן ה׳: חובותיו הכלליות של אוחז

45. הצדק לאיחור בהצגה לפרעון ולאי־הצגה

(א)היה הגורם לאיחור נסיבות שאין לאוחז שליטה עליהן ואין לתלותן בהזנחתו או בהתנהגותו שלא כהוגן או ברשלנותו, הרי זה הֶצדק לאיחור בהצגה לפרעון; פסקה פעולתו של גורם האיחור יש להציג את השטר בשקידה סבירה.

(ב)פוטרים מהצגה לפרעון –

(1)מקום שאי אפשר לבצע הצגה כדרוש בפקודה אף לאחר שקידה סבירה; העובדה שיש לאוחז יסוד להניח שהשטר יחולל כשיוצג, אינה פוטרת מן החובה להציגו;

(2)מקום שהנמשך הוא אדם בדוי;

(3)כלפי המושך – מקום שהנמשך או הקבל אינו מחוייב, בינו לבין המושך, לקבל עליו את השטר או לפרעו, ואין למושך כל יסוד להניח שהשטר ייפרע כשיוצג;

(4)כלפי מסב – מקום שהשטר קוּבּל או נעשה בתור טובה לאותו מסב, ואין לו כל יסוד לצפות שהשטר ייפרע כשיוצג;

(5)מקום שויתרו על הצגה, בפירוש או מכללא.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת השטרות [נוסח חדש]⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring