דילוג לתוכן הראשי

פקודה

סעיף 8 לפקודת המכרות, קרקעות היוצאות מן הכלל.

הסעיף הזה נמצא תחת חלק א׳ – הקדמה

8. קרקעות היוצאות מן הכלל

תיקון: [1933], [1934], תש״ח, תשמ״ט

(1)שום תעודת היתר לחפוש או לחקירה, רשיון חפוש או רשיון לחפוש שמן או זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או רשיון חציבה לא ירשו ולא יחשבו כמרשים את בעליהם לחפש, לחקור או לכרות בתוך האזורים דלקמן –

(א) (I)בכל אזור שיש בו מקום קדוש או הנמצא בתוך תחום של מאה מטר ממקום קדוש, אלא אם הסכים לכך המוסד הדתי הממונה על השגחת המקום הקדוש;

(II)בכל אזור שיש בו מקום הסטורי או הנמצא בתוך תחום של מאה מטר ממקום הסטורי, אלא אם הסכים לכך המנהל כמשמעותו בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989;

(III)בכל אזור יער סגור או ביער השייך למדינה או המסור להשגחתה, אלא אם הסכים לכך מנהל משרד החקלאות [במקור: מנהל מחלקת החקלאות והיערות] בהתחשב עם אותם תנאים שיתנה לשם שמירת תוצרת היער;

(ב)בקרקע הנמצאת בתוך אזור עיריה או באזור של כפר, אלא אם הסכימה לכך הרשות המקומית;

(ג)בקרקע שיחדוה לצורך איזו מסלת ברזל או הנמצאת בתוך תחום של מאה מטר מכל מסלת ברזל, אלא אם הסכים לכך המנהל הכללי של מסלות הברזל;

(ד)בקרקע שנמצא עליה או במרחק של מאה מטר ממנה סכר או אוצר מים המשמש לצורך הספקת מים לצבור, או קרקע שעובר עליה או במרחק של מאה מטר ממנה צנור המשמש בקשר עם סכר או אוצר מים כזה, אלא אם הסכים לכך המוסד הצבורי הנוגע בדבר;

(ה)בקרקע ששר הפיתוח יכריז עליה בצו כסגורה בפני חקירות, חפושים או כריות, אם לזמן מה או לתמיד;

(ו)בקרקע שעדיין קיימת לגביה תעודת היתר לחקירה, רשיון לחפוש או זכות כריה שניתנו קודם לכן, שלא ע״י האדם או בשמו של האדם שניתנו לו אותה תעודת היתר או אותו רשיון או אותה זכות;

(ז)בקרקע שמחזיקים בה עפ״י חוזי כריה בני־תוקף ובקרקע שהוגשה על אודותיה בקשה לזכות כריה או לחכירה, כל זמן שלא נדחתה אותה בקשה;

(ח)בקרקע שניתנה או נרכשה עליה זכות לחפוש או לכריה בימי השלטון העותומני, עד שיכריז שר הפיתוח בצו שהקרקע פתוחה בפני חקירה או חפושים:

בתנאי שלגבי קרקע הנכללת בפסקאות (ו), (ז) ו־(ח) יכול המפקח, למרות קיומן של אותן זכויות, ליתן תעודות היתר לחקירה באזורים כאלה, ויוכל לתת גם רשיונות חפוש או רשיונות לחפוש שמן, ויכול שר הפיתוח ליתן זכויות כריה או חכירות כריה או חכירות לכרית שמן לגבי מחצבים השונים מאלה המפורטים בתעודות ההיתר, ברשיונות או בזכויות או בחכירות הקיימים, לכשיוברר לו שלא יגרם כל נזק לעניניהם של בעלי תעודות ההיתר, בעלי הרשיונות, בעלי הזכויות או בעלי החכירות.

(2)אם תתעורר שאלה אם איזו קרקע מסויימת מוצאת מן הכלל, תובא השאלה לפני המפקח, והחלטתו תהא נתונה לערעור בפני שר הפיתוח.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨פקודת המכרות⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר