הנוסח המלא של פקודת המכרות, ב-159 סעיפים.

פקודה זו תקרא ”פקודת המכרות“.

(1)בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”מחצבים אלוביאליים“ פירושם מחצבים, יקרים ושאינם יקרים, המצויים בצורת גרגרים, גבישים או שברים בחולות או בחצץ;

”חברה“ כוללת חברה יחידה וקבוצת חברות שאחת מהן או כמה מהן נתונות לפיקוחה של חברה אחרת מאותה קבוצה או מסונפת לה או בנות לה;

”מפקח“ פירושו מפקח על מכרות, לרבות כל אדם שנתמנה כדין למלא את מקומו;

”מנהל“ פירושו מנהל המחלקה הממונה על ביצועה של פקודה זו או פקיד אחר של ממשלת ישראל הממונה על כך;

”מקום היסטורי“ – אתר עתיקות כמשמעותו בחוק העתיקות, התשל״ח–1978;

”מקום קדוש“ – כולל כל מקום קדוש, בנין דתי או מקום דתי המסור להשגחתו של כל מוסד דתי בהתאם לסעיף 14 מכתב הממונות על פלשתינה (א״י);

”בעל תעודת היתר לחיפוש או לחקירה, בעל רשיון לחיפוש שמן, בעל תעודת תגלית או זכות כריה“ פירושו מי שניתנו לו לכתחילה אותה תעודת היתר או אותו רשיון או אותה זכות, ואילו לגבי תעודת היתר לחקירה, רשיון חיפוש או רשיון לחיפוש שמן, תעודת תגלית או זכות כריה כולל המונח גם את מי שאותה תעודת היתר או אותו רשיון או אותה תעודה או אותה זכות עברו לידו כלם או מקצתם בדרך ירושה, בדרך העברה, בדרך הנחלה או בדרך אחרת;

”קרקע“ כוללת כל סוגי הקרקע הכלולים בחוק הקרקעות העותומני וגם כל מימי החוף ומימי הנהרות והאגמים שבארץ;

”מכרה“ פירושו כל חפירה לצורך כרית מחצבים וכל מכמני מחצבים, שמנצלים אותם מעל פני האדמה לצורך תכלית כריה כמוגדר בסעיף זה, לרבות הבנינים, המבנים, המיסדר, המנגנון, החשמליות, הרכבות, הכלים, המחסנים, ערמות הזבל והאשפה, השייכים או נוגעים לכך, בין שהם מעל לאדמה ובין שהם מתחת לאדמה;

”מחצבים“ אפשר להם שיהיו מחצבים יקרים או מחצבים שאינם יקרים;

”מחצבים“ פירושם כל החמרים בעלי ערך כלכלי שהם חלק מקליפת האדמה או שמוצאם הטבעי הוא מקליפת האדמה, לרבות שמן מינרלי, חמר וגז טבעי, ולמעט מחצבי תמיסה או כבול (Peat) אילנות, עצי בנין וכל תוצרת יער כיוצא בזה או החמרים שהוגדרו במונח ”מחצבה“ בסעיף 108;

”תכלית כריה“ פירושה כל עבודה הנחוצה או קשורה לקבלת מחצבים, מיצויים והטיפול בהם, לרבות חיצוב ובנין של ניקבה, אמת מים, סכר, תעלה או בריכה, בנית מסילת ברזל צרה, או חשמלית, הנחת צנורות איזו שהם, הקמת כל מנגנון או בנין אם לשם פעולות הכריה או לשם שיכון העובדים, וכל עבודה אחרת שיכריז עליה שר הפיתוח במודעה כי היא תכלית כריה;

”מחצבים שאינם יקרים“ כוללים את כל המחצבים, פרט למחצבים יקרים;

”מודעה“ פירושה מודעה ”ברשומות“;

”שמן“ פירושו שמן מינרלי, לרבות גז טבעי;

”כמויות כדאיות“ פירושן כמויות מספיקות של מחצבים המאפשרות לנהל או להמשיך את פעולות הכריה על בסיס מסחרי;

”מתכות יקרות“ כוללות פלטינה, זהב וכסף ואותן המתכות האחרות שיכריז עליהן שר הפיתוח במנשר שיפורסם ברשומות כעל מתכות יקרות;

בתנאי שלא יחשב רגב מתכת כמחצב יקר אלא אם כן יש בו אותה מכסה של מתכת יקרה או מתכות יקרות שתאפשר את כריתו בגושים בכמויות כדאיות, מלבד הרוחים שאפשר להפיק ממנו מתוך שיהיו ממצין ממנו חומר מינרלי אחר;

”מחצבים יקרים“ כוללים אבנים יקרות, מתכות יקרות ורגבי מתכות יקרות;

”אבנים יקרות“ כוללות יהלומים, אודם, ספיר, ברקת וכל אותן האבנים האחרות שיכריז עליהן שר הפיתוח במנשר שיפורסם ברשומות כעל אבנים יקרות;

”קרקעות צבור“ פירושן כל הקרקעות בישראל, הנתונות לפיקוחה של ממשלת ישראל בתוקף אמנה, ברית, הסכם או ירושה וכל הקרקעות שנרכשו או שעומדים לרכשן לשרות הצבור או לכל צורך אחר;

”נזק לפני הקרקע“ כולל נזק לבנינים או לכל מבנים אחרים שהוקמו על פני האדמה;

”לחקור“ פירושו לנהל חקירה גיאולוגית על מנת לברר אם יש מחצבים ואם אין, ועל מנת לקבל ידיעות אחרות על טיבה של קליפת האדמה ועל המבנה שלה ועל התפלגות המים אשר על פני האדמה ואשר מתחת לה;

”לכרות“ כולל את כל הפעולות הנחוצות למדי לשם ניצולם, רכישתם וקבלתם של מחצבים והעלאתם אל פני האדמה או הובלתם;

”לחפש“ כולל את כל הפעולות הקשורות בחפוש מחצבים והנחוצות למדי כדי לאפשר למחפש לבדוק עד לאיזו מדה נושאת בה האדמה מחצבים.

(2)שום דבר האמור בפקודה זו לא יחשב כאילו הוא בא לגרוע מן הזכויות לגבי מחצבי תמיסה או לגבי מעינות מינרליים.

שום אדם לא יחקור ולא יחפש ולא יכרה מכרות אלא אם כן יש בידו תעודת היתר לחפוש או לחקירה או רשיון לחפוש, רשיון לחפוש שמן, זכות כריה או חוזה חכירה לכריה שקבלם עפ״י הוראות פקודה זו.

(1)יכול שר הפיתוח למנות בצו פקיד שיכונה בתואר מפקח על המכרות (המכונה בפקודה זו ”המפקח“) ופקידים אחרים שיהא צורך בהם כדי לבצע את הוראות הפקודה הזאת.

(2)אם יצוה שר הפיתוח אפשר לצרף את משרתו של המפקח למשרה אחרת בשרות ממשלת ישראל.

אין מביאים במשפט את המפקח באפן אישי או את כל פקיד שנתמנה עפ״י פקודה זו על כל מעשה שעשה אותו בתום־לב אגב מילוי חובותיו.

כל המשרת בממשלת ישראל אם במשרה אזרחית ואם במשרה צבאית לא ירכוש ולא יחזיק במישרין ובעקיפין כל זכות או טובת הנאה עפ״י כל תעודת היתר, רשיון, זכות או חכירה הניתנים בהתאם לפקודה זו וכל תעודה או טראנסאקציה שנראה מגופם כי הם מקנים לאותו אדם זכות כזאת או טובת הנאה כזאת תהיינה בטלות ומבוטלות.

בצו שיפורסם ברשומות יכול שר הפיתוח להכריז כל אזור כאזור סגור בפני חפושים או חקירות, אם למשך זמן מסויים שיפורש בצו ואם ללא הגבלה בזמן.

(1)שום תעודת היתר לחפוש או לחקירה, רשיון חפוש או רשיון לחפוש שמן או זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או רשיון חציבה לא ירשו ולא יחשבו כמרשים את בעליהם לחפש, לחקור או לכרות בתוך האזורים דלקמן –

(א) (I)בכל אזור שיש בו מקום קדוש או הנמצא בתוך תחום של מאה מטר ממקום קדוש, אלא אם הסכים לכך המוסד הדתי הממונה על השגחת המקום הקדוש;

(II)בכל אזור שיש בו מקום הסטורי או הנמצא בתוך תחום של מאה מטר ממקום הסטורי, אלא אם הסכים לכך המנהל כמשמעותו בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989;

(III)בכל אזור יער סגור או ביער השייך למדינה או המסור להשגחתה, אלא אם הסכים לכך מנהל משרד החקלאות [במקור: מנהל מחלקת החקלאות והיערות] בהתחשב עם אותם תנאים שיתנה לשם שמירת תוצרת היער;

(ב)בקרקע הנמצאת בתוך אזור עיריה או באזור של כפר, אלא אם הסכימה לכך הרשות המקומית;

(ג)בקרקע שיחדוה לצורך איזו מסלת ברזל או הנמצאת בתוך תחום של מאה מטר מכל מסלת ברזל, אלא אם הסכים לכך המנהל הכללי של מסלות הברזל;

(ד)בקרקע שנמצא עליה או במרחק של מאה מטר ממנה סכר או אוצר מים המשמש לצורך הספקת מים לצבור, או קרקע שעובר עליה או במרחק של מאה מטר ממנה צנור המשמש בקשר עם סכר או אוצר מים כזה, אלא אם הסכים לכך המוסד הצבורי הנוגע בדבר;

(ה)בקרקע ששר הפיתוח יכריז עליה בצו כסגורה בפני חקירות, חפושים או כריות, אם לזמן מה או לתמיד;

(ו)בקרקע שעדיין קיימת לגביה תעודת היתר לחקירה, רשיון לחפוש או זכות כריה שניתנו קודם לכן, שלא ע״י האדם או בשמו של האדם שניתנו לו אותה תעודת היתר או אותו רשיון או אותה זכות;

(ז)בקרקע שמחזיקים בה עפ״י חוזי כריה בני־תוקף ובקרקע שהוגשה על אודותיה בקשה לזכות כריה או לחכירה, כל זמן שלא נדחתה אותה בקשה;

(ח)בקרקע שניתנה או נרכשה עליה זכות לחפוש או לכריה בימי השלטון העותומני, עד שיכריז שר הפיתוח בצו שהקרקע פתוחה בפני חקירה או חפושים:

בתנאי שלגבי קרקע הנכללת בפסקאות (ו), (ז) ו־(ח) יכול המפקח, למרות קיומן של אותן זכויות, ליתן תעודות היתר לחקירה באזורים כאלה, ויוכל לתת גם רשיונות חפוש או רשיונות לחפוש שמן, ויכול שר הפיתוח ליתן זכויות כריה או חכירות כריה או חכירות לכרית שמן לגבי מחצבים השונים מאלה המפורטים בתעודות ההיתר, ברשיונות או בזכויות או בחכירות הקיימים, לכשיוברר לו שלא יגרם כל נזק לעניניהם של בעלי תעודות ההיתר, בעלי הרשיונות, בעלי הזכויות או בעלי החכירות.

(2)אם תתעורר שאלה אם איזו קרקע מסויימת מוצאת מן הכלל, תובא השאלה לפני המפקח, והחלטתו תהא נתונה לערעור בפני שר הפיתוח.

אין ליתן תעודת היתר לחפוש או לחקירה או רשיון לחפוש או רשיון לחפוש שמן, או זכות כריה או חכירה לכריה או לכרית שמן לגבי קרקע שאינה קרקע הצבור, אלא בהסכמת בעל הקרקע, כשאותה קרקע לא הוחכרה לתקופה של יותר משלוש שנים, ובהסכמתו של בעל הקרקע ושל החוכר כשאותה קרקע הוחכרה לתקופה העולה על שלוש שנים:

בתנאי שאם לא ניתנה הסכמה כזאת תוך חודש ימים לאחר שהמפקח ביקש אותה, ואין בידי בעליה או בידי החוכר תעודת היתר לחקירה או רשיון או זכות או חוזה חכירה לגבי הקרקע הנידונה, ואף לא הגישו בקשה על כך, הרי מותר לתת תעודת היתר, רשיון, זכות או חוזה חכירה בהתאם לפקודה זו על תנאי שהמבקש יתן אותו בטחון שידרוש ממנו המנהל כי שלם ישלם פיצויים הוגנים בעד כל נזק שיגרם תוך כדי פעולות הכריה שהורשו כאמור בזה.

כל תעודת היתר לחפוש או לחקירה וכל רשיון לחפוש או לחפוש שמן וכל זכות כריה וכל חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן, ישתמעו מתוכם הדברים הבאים –

(א)התחייבות מצד בעל תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה לשלם לבעלים או למחזיקים של שטח קרקע הכלול בתעודת ההיתר או ברשיון או בזכות או בחוזה החכירה ולבעלים או למחזיקים של קרקע הסמוכה לאותו שטח קרקע, פיצויים בעד כל נזק שיהא נגרם תוך כדי פעולות החקירה, החפוש או הכריה לכל זכויות שעל הקרקע, הן זכויות שנוצרו לפני מתן תעודות ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה והן זכויות שנוצרו לאחר מכן; ומקום שסבור המפקח כי החקירה, החפוש או הכריה עלולים לגרום נזק כזה, הרי בטרם ינתנו תעודת ההיתר, רשיון, זכות או חוזה חכירה יכול הוא לדרוש ממי שהגיש בקשה עליהם לתת ערובה שיראה צורך בה, אם בצורת השלשת פקדון ואם בדרך אחרת, כנגד אפשרות של נזק, ומשניתנה אותה ערובה שוב לא תהא לבעל הקרקע או למחזיק בה הנזכרים לעיל הזכות למנוע בדרך משפט או בדרך אחרת את פעולת החקירה, החיפוש או הכריה;

(ב)שמירה על כל הסמכויות של שר הפיתוח לעלות על אותן הקרקעות ולתת לאיזה אדם או לכמה בני אדם את הרשות לעלות על אותן קרקעות לכל תכלית שהיא, פרט לתכליות שלשמן ניתנו תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה, ובפרט (ומבלי לצמצם במאומה את הסמכות הכללית הזאת ואת הרשות הזאת) לבנות או להקים על פני אותן הקרקעות, דרכן או ממעל להן כל אותן הדרכים, החשמליות, מסלות הברזל, קוי הטלגרף וקוי הטלפון וקוי צנורות שיהיו נחוצים ודרושים לכל תכלית שהיא, ולקבל מתוך הקרקעות הכלולות באותם תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה את כל אותם האבנים, העצים או החמרים האחרים שיהיו נחוצים ודרושים לצורך בניתם או תקונם או החזקתם של אותם הדרכים, החשמליות, מסלות הברזל, קוי הטלגרף וקוי הטלפון, כבלי חשמל וקוי צנור או לכל צורך אחר, ולעבור ולחזור ולעבור על פני אותן הקרקעות או באותם הדרכים, החשמליות, מסלות הברזל וקוי הצנור לכל צורך שהוא ובכל עת שיתעורר הצורך בכך ובכפוף לאותה הנחה בדמי השכירות או לתשלום אותו סכום פיצויים שייקבעו בדרך הסכם או שייקבעו בדרך בוררות בצורה הקבועה, כשאין הצדדים באים לכלל הסכם בענין;

(ג)התחייבות מצד בעל תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה לשחרר את שר הפיתוח ואת כל פקיד מפקידי הממשלה מכל משפט, תביעה ודרישה מכל מין שהוא שיובאו ע״י איזה אדם שהוא בגין כל נזק שיגרם לרכושו ע״י אותו בעל תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה תוך כדי ההשתמשות בסמכויות המסורות לו באותם תעודת היתר, הרשיון, זכות או חוזה חכירה, ומכל הוצאות משפט ומכל הוצאות אחרות הכרוכות בכך.

הזכויות למחצבים לגבי כל קרקע יצומצמו לאותם המחצבים שבגבולות המאונכים של אותו שטח קרקע ולא ישתרעו על כל הסתעפות של עורקי מחצבים, גידיהם, רוכסיהם או אפיקיהם מעבר לאותם גבולות:

בתנאי שהזכות לקחת שמן מינרלי, חמר או אספלט לא תהא נפגעת מחמת העובדא שחמרים אלה זורמים אל שטח הקרקע ממקום שמעבר לגבולותיו:

בתנאי שהזכות לקחת שמן מינרלי, חמר או אספלט לא תהא נפגעת מחמת העובדא שחמרים אלה זורמים אל שטח הקרקע ממקום שמעבר לגבולותיו.

הכריה תחשב לתכלית צבורית בגדר כל חוק או פקודה הדנים בהפקעת קרקע לצרכי הצבור.

(1)יכול המפקח ליתן תעודת היתר לחיפוש לכל שיגיש בקשה על כך באפן הקבוע וישלם את המס הקבוע:

בתנאי שלא יתן תעודת היתר –

(א)למי שאינו יודע קרוא; או

(ב)למי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה; או

(ג)למי שנתחייב בדין על עברה עפ״י פקודה זו או למי שהחזיק בידו קודם לכן תעודת היתר, רשיון, זכות או חכירה שניתנו לו עפ״י פקודה זו והפקיעום מידיו מחמת שהפר תנאי מתנאיהם, חוץ אם הסכים שר הפיתוח כי תנתן לו תעודת ההיתר; או

(ד)למי שאין בידו להוכיח באפן המניח את הדעת כי יש לו כסף או אשראי די לאפשר לו לשלם את הוצאות הנסיעה והחיפוש שיהא עליו להוציא וכל פיצויים שיהא עליו לשלם אגב ההשתמשות בסמכויות הנתונות בתעודת היתר.

(2)תעודת היתר אפשר להגבילה ואפשר לא להגבילה הן בנוגע לאזור בו יחפש בעל התעודה והן בנוגע למחצבים אותם יחפש ולא יהא בה בתעודת ההיתר משום מתן זכות יחיד לבעליה הן לגבי האזור הכלול בה והן לגבי מחצב או מחצבים שיחפשם בתוקף תעודת ההיתר.

(3)תעודת היתר לחיפוש לא תקנה לבעליה זכות לחפש שמן.

(1)תעודת היתר יכול בעליה להחזיק בה לטובתו הוא בלבד או בתורת שליח לטובת מרשהו ולא תהא ניתנת להעברה מאיש לאיש ומועדה יתם מקץ שנים עשר חדשים למן תאריך נתינתה, אלא שיכול המבקר, לפי הכרעת דעתו, לחדשה באפן ובתנאים שיקבעו, ולא יעכב ללא צורך את חידושה.

(2)בעליה של תעודת ההיתר, הוא בלבד ולא מרשהו, יוכל לחפש בתוקף תעודת ההיתר.

(3)תעודת היתר שניתנה למי שעובד אצל אדם אחר לטובתו של המעביד ואותו מעביד שילם את מס התעודה, הרי עפ״י בקשת המעביד אפשר לתת את תעודת ההיתר על תנאי שמועדה יתם מיד לכשיפסיק בעליה את שרותו אצל המעביד; תנאי זה יכתב על גבי תעודת ההיתר, ובכל מקרה כזה יהיו המעביד ובעל התעודה אחראים שניהם כאחד וכל אחד מהם בפני עצמו לתשלום כל סכום כסף שיידרש מבעליה לשלם עפ״י פקודה זו.

יכול בעליה של תעודת היתר לחיפוש –

(א)לעלות על כל קרקע הכלולה בתעודת היתר, כשאין אותה קרקע מוצאת מן הכלל, על מנת לברר אם יש בה מחצבים ואם אין, וגם

(ב)לחפור בורות, לשם אותו חיפוש, ולחפור בדרך כלל כל החפירות הנחוצות, בעומק לא יותר משני מטרים, חוץ אם נתקבלה לכך רשות מיוחדת מטעם המפקח, ולחפור תעלות בעומק לא יותר מעשרה מטרים, חוץ אם נתקבלה רשות כיוצא בזו, ואולם אסור לו לקדוח קדיחות או לנקוט בפעולות אחרות שתכליתן או תוצאתן הישרה היא רכישת מחצבים.

יכול המפקח ליתן תעודת היתר לחקירה לכל שיגיש בקשה באפן הקבוע ויביא הוכחות המניחות את הדעת כי יש ברשותו הון חוזר די הצורך וכי יש לו השכלה טכנית או עזרה טכנית די הצורך לנהל חקירה נאותה ומספקת, וישלם את המס הקבוע לגבי אזור בגבולות המקסימום הקבוע ובתנאי שיתחייב למדוד את האזור מדידה גיאולוגית ולחקור אותו מבחינות אחרות בהתאם להוראות פקודה זו ובתוך מועד שיקבע.

(1)חלף התחייבות זו תהא לבעליה של תעודת היתר לחקירה זכות יחיד לחקור את האזור הכלול בתעודתו ונוסף על כך תהא לו, בהתחשב עם הסעיפים 7, 8, 23(1) ו־24(2), זכות בכורה וזכות יחיד להשיג רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן בחלק או בחלקים מן האזור שיבחר בהם ושלא יעלו על המכסות דלקמן מן האזור הנחקר על ידו כדי הנחת דעתו של המפקח –

ארבעה אחוזים למאה, אם הוא מבקש רשיון לחיפוש שמן;

אחד אחוז למאה, אם הוא מבקש רשיון לחיפוש מחצבים שאינם יקרים, פרט לשמן;

מחצית האחוז למאה, אם הוא מבקש רשיון לחיפוש מחצבים יקרים.

(2)החלקים שבחר בהם יהיו ישרי זוית בצורתם, אך לא תהא כל הגבלה לגבי מספר החלקים האלה, אלא בזה בלבד שההיקף הכללי של כל החלקים הנבחרים לא יהא יותר מפי שניים מהיקפו של ריבוע של שטח אותם החלקים.

מי שיש בידו תעודת היתר לחקירה חייב להעסיק מודדים גיאולוגיים בני סמך ושאר מומחים שיהיו טעונים אישור מטעם המפקח ועל אלה להוציא לפועל את המדידה בהתאם להוראות הכלליות שיתן המפקח מזמן לזמן, למדוד את הסלעים, המחצבים, האדמה וכמות המים שלהם, כדי הנחת דעתו של המפקח, ולהגיש לו מזמן לזמן דו״חות, ידיעות, מפות, תרשימים, דיאגרמות, פרטים, דוגמאות, אנליזות ונסיונות של בדיקות ככל אשר ימצא לדרוש.

הממשלה תקבל העתקות מכל הדו״חות, הידיעות, המפות, התרשימים, הדיאגרמות והפרטים, האנליזות והנסיונות של בדיקות, ביחד עם שתי דוגמאות מן החומר הנידון בהם, ותהא זכאית לפרסם את הידיעות שתתקבלנה מתוך כך או לטפל בהן באפן אחר ככל אשר תמצא לנכון, אם מקץ שלש שנים לאחר שקבלה אותן או מיד עם נתינת הרשיון לחיפוש או הרשיון לחיפוש שמן שהוא זכאי לקבלם עפ״י הוראות סעיף 17 או סעיף 23(1), הכל לפי התאריך המוקדם יותר.

אם לא ימלא בעל תעודת היתר לחקירה אחרי הוראות סעיף 18 לא יהא זכאי לקבל כל רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן לגבי כל קרקע הכלולה בתעודת ההיתר לחקירה, ועונש זה לא יפגע בזכותו של המפקח לתבוע בדרך משפט העתקות או כל חומר או דבר שהממשלה זכאית לקבלם עפ״י סעיף 19.

בעל תעודת היתר לחקירה רשאי להחזיר את תעודתו בהגישו מודעה בכתב למפקח ובשלמו את המס הקבוע.

אם בזמן מן הזמנים יהא המפקח סבור שבעל תעודת ההיתר לחקירה אינו מוציא לפועל את החקירה בכל הזריזות הדרושה או בכל המומחיות והדיוק הדרושים בהתאם להוראות פקודה זו ולדרישות המפקח, יהא מותר לו למפקח לבטל את תעודת ההיתר אם לגבי כל האזור הכלול בתעודה או לגבי מקצתו, מבלי לתת לבעליה כל פיצויים לחשבון העבודה שעשה או לחשבון ההוצאות שהוציא.

(1)אם יעיד המפקח בתעודה שמדידת השטח, המהוה את כל האזור הכלול בתעודת ההיתר או את מקצתו, נשלמה כדי הנחת דעתו, יברור לו בעל תעודת ההיתר, תוך שלשת חדשי חמה, חלק או חלקים מאותו האזור, שהוא רוצה לקבל ביחס אליהם רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן, ואותו חלק או אותם החלקים לא יהיו בגבולות אזור המוצא מן הכלל עפ״י סעיף 7 או 8 ולא יהיו למעלה מן המכסות הקבועות בסעיף 17, ובהתחשב עם האמור בזה תחשב תעודת ההיתר מאז ואילך כתעודת היתר שתם מועדה לגבי השטח שניתנה עליו תעודה כאמור בזה.

(2)פרט למותנה בסעיפים 16 עד 23, הרי רשיונות לחיפוש או לחיפוש שמן שניתנו בהתאם לאותם סעיפים יהיו כפופים להוראות הסעיפים 24 עד 38.

(1)כל שיש בידו, ישירות או באמצעות סוכנו, תעודת היתר לחיפוש או לחקירה, הרי בשלמו את המס הקבוע יכול הוא לפנות באפן הקבוע בבקשת רשיון לחיפוש, שיהא מקנה לו זכות יחיד לחפש באזור המפורט ברשיון למשך תקופה שלא תהא עולה על המקסימום שייקבע לאותו מחצב או לאותם מחצבים, פרט לשמן, שיפורשו ברשיון.

(2)בהתחשב עם הוראות הסעיפים 16 עד 23, יכול המפקח להענות לאותה בקשה:

בתנאי שלא ייענו לאותה בקשה אלא אם כן –

(א)הוכיח המבקש בהוכחות המניחות את הדעת שהמחצב או המחצבים שמוסבת עליהם בקשתו קיימים באזור שעליו מוסבת בקשתו, וכן

(ב)סמן המבקש את גבולות האזור ההוא באפן הקבוע בטרם הגיש את בקשתו, וכן

(ג)הוכיח למפקח שיש ברשותו הון חוזר די הצורך ויש לו השכלה טכנית או עזרה טכנית די הצורך להבטחת חקירה נאותה ומספקת.

יכול המפקח, לפי הכרעת דעתו המוחלטת, ליתן רשיון אחד או יותר מרשיון אחד לאדם אחד, לרבות אדם הזכאי ברשיון או שיש בידו רשיון עפ״י סעיף 17:

בתנאי שלא יתן המפקח רשיון חיפוש למי שאין בידו, לא ישירות ולא באמצעות סוכנו, תעודת היתר לחיפוש או לחקירה לגבי כל אזור שהגיש עליו בקשת רשיון.

(1)מחובתו של בעל רשיון חיפוש לחפש באזור הנזכר ברשיונו במומחיות ובזריזות די הצורך, אם הוא עצמו או באמצעות סוכנו.

(2)כל שלא ינהל את החיפוש במומחיות ובזריזות די הצורך, הרי יהא דבר זה משמש נימוק לבטול הרשיון מטעם המפקח.

(1)הרשיון יהא ערוך בטופס הקבוע.

(2)האזור הכלול ברשיון החיפוש לא יהא עולה על המקסימום הקבוע ויהא בצורה שתקבע.

(3)מי שיש בידו רשיון חיפוש חייב לסמן באפן הקבוע את גבולות האזור שניתן עליו הרשיון.

בעל רשיון חיפוש תהא לו זכות יחיד לחפש בקרקעות האזור הכלול ברשיון החיפוש שלו, ולשם כך יכול הוא –

(א)לעלות על הקרקעות שבאותו האזור, הוא וסוכניו ופועליו, להשתמש שם בזכויות הנתונות לבעל תעודת היתר לחיפוש, בכלן או במקצתן, ומלבד זאת יוכל לקדוח בהן קדיחות ולעשות שם חפירות ושאר עבודות שתהיינה דרושות או רצויות כדי לברר אם יש באזור המחצבים המפורשים ברשיונו בכמויות כדאיות ואם אין;

(ב)להעסיק בעבודת החיפוש באותה קרקע כמה אנשים שירצה, ולצורך אותו חיפוש לא יידרש מאותם האנשים להיות בעלי תעודות היתר לחיפוש;

(ג)להקים ולהחזיק על הקרקע הפנויה שבאזור הרשיון שלו מנגנון ומיסדר ולבנות בו דרכים, ככל שיהא דרוש לצורך פעולות החיפוש שלו או בקשר אתן.

(1)לא יעביר בעל רשיון חיפוש לאדם אחר את רשיונו או כל זכות מן הזכויות הנתונות לו על פיו אלא בהסכמת המפקח שתהא נכתבת על גבי הרשיון.

(2)מי שקבל בהעברה רשיון חיפוש יהא כפוף לכל ההתחייבויות שהיו מוטלות על המעביר בשעת ההעברה.

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

כל המוצא את עצמו מקופח בשל סרובו של המפקח לתת תעודת היתר או רשיון או לחדש אותם או בשל סרובו להסכים להעברתו של רשיון או בשל החלטת המפקח לבטל תעודת היתר או רשיון עפ״י חלק זה, יכול לערער על כך באפן הקבוע לפני שר הפיתוח, והחלטת שר הפיתוח תהא החלטת גמר.

מקום שנקבעה בפקודה זו זכות ערעור יכול כל המוצא את עצמו מקופח בשל החלטת המפקח לדרוש מאת המפקח לפרש בכתב את נימוקי החלטתו ויכול להגיש ערעור בכתב אל שר הפיתוח בתוך חמשה עשר יום למן היום שיקבל בו את נימוקי החלטתו של המפקח; החלטה בערעור אפשר לה שתנתן אם על יסוד המסמכים ואם לאחר שמיעת טענות המערער וטענותיהם של אנשים אחרים; יכול שר הפיתוח להביא את הערעור לפני היועץ המשפטי לממשלה לבירור או לחות־דעת.

נוסף על הזכויות הנתונות בפירוש בפקודה זו או על פיה לבעל תעודת היתר לחיפוש או לחקירה או לבעל רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן, תהיינה משתמעות מתוך אותם התעודות והרשיונות גם הזכויות הכלליות דלקמן, כשבעל התעודות או הרשיונות יהא עוסק בתום־לב בחיפוש או בחקירה, הכל לפי הענין, –

(א)לרעות בחנם לא יותר מעשרים בהמות רכיבה או בהמות משא נקיות מכל מחלה מדבקת או מנגעת על כל אדמת בור צבורית הסמוכה לשדה פעולתו ושאינה מוצאת מכלל חיפוש או חקירה עפ״י סעיף 7 או סעיף 8 וכשאין לאדם אחר על אותה אדמה תעודת היתר לחקירה או רשיון לחיפוש או רשיון לחיפוש שמן או זכות כריה או חוזה חכירה לכריה:

בתנאי שלא יעלה על אדמת בור צבורית התפושה ע״י אדם אחר כל בהמות בעלות קרנים או בהמות אוכלות עשב וממין הזכר, אלא בהסכמת המחזיק בה;

(ב)להוציא מכל קרקע צבורית עצי דלק ומים ולהשתמש בהם לצרכי בית, כשאותה קרקע צבורית –

(I)אינה מוצאת מכלל חיפוש, חקירה או כריה, או

(II)אין חלים עליה מנשר או הודעה האוסרים כריתתם ועקירתם של עצי דלק ולקיחת מים מתוכה;

(ג)לקחת לצרכי בית מכל קרקע שאינה מוצאת מן הכלל כאמור לעיל מים מכל אגם, נהר או פלג ועצי דלק, פרט לעצים המחוברים לקרקע, לכשיקבל את הסכמת בעל הקרקע לכך או לכשיציע לו תמורתם תשלום סכום הוגן;

(ד)לנטות ולעקור אהלים, סוכות מחסה ובנינים זמניים למחסה ולנוחיות לעצמו ולפקידיו ולפועליו:

בתנאי שלא תחשב זכות זו כאילו היא מקנה כל זכות, זכות קנין או טובת הנאה בקרקע שהוקמו עליה בנינים כאלה;

ובתנאי שזכות זו לא תהא קיימת לגבי קרקע שהיא רשות יחיד אלא בהסכמת הבעלים או המחזיקים בה, לכשיש לה בעלים או מחזיקים, וכי זכות זו תהא גוררת עמה את החובה לעקור את הבנינים הזמניים הללו לכשתושלם המטרה שלשמה הוקמו ולכשתבוא דרישה על כך מאת הבעלים או המחזיקים.

(1)מחצבים שהוגשו או נתקבלו תוך כדי חיפוש או חקירה עפ״י תעודת היתר לחיפוש או לחקירה או עפ״י רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן, הרי הם קנינה של ממשלת ישראל ואסור לו לבעל תעודת ההיתר או לבעל הרשיון או לכל אדם אחר להעבירם מן הקרקע ולהוציאם לרשות אחרת אלא בהסכמת המפקח, ואולם שום דבר האמור בזה לא יפורש כאילו הוא בא לאסור על בעל התעודה או הרשיון להעביר משם מזמן לזמן דוגמאות מאותם המחצבים בכמות שתהא מספקת לבחינתם ובדיקתם ועשיית נסיונות בהם על מנת לברר את טיבם ואת ערכם המסחרי.

(2)בעל רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן הרוצה לשמור לעצמו או להוציא מרשותו מחצבים שהוגשו או נתקבלו תוך כדי החיפוש, חייב להגיש בקשה למפקח באפן הקבוע, ואם נתברר לו למפקח שלא נהל המחפש עבודת חיפוש אלא במדה שהיתה נחוצה לו כדי לאפשר לו לבחון את סגולותיה המחצביות של הקרקע, יכול הוא להרשות למבקש לשמור אצלו או להוציא מרשותו את המחצבים שעליהם מוסבת בקשתו בשלמו את דמי־הזכות הקבועים.

(3)יכול המפקח להרשות להעביר מחצבים מן הקרקע שנתקבלו מתוכה לכל מקום אחר שיאושר ע״י המפקח לשם שמירתם הבטוחה, בשים לב לאותם התנאים שיאבה להטילם.

(1)יכול בעל תעודת היתר לחיפוש או לחקירה או בעל רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן להסתלק מאזור החיפוש או החקירה שלו במסרו הודעה על כך באפן הקבוע.

(2)משהסתלק מאזור החיפוש או החקירה שלו, עליו לגדור או לסתום יפה וכדי הנחת דעתו של המפקח את כל התעלות, הבורות, הגומות והחפירות.

(3)כל שלא ימלא אחר הוראות סעיף זה יהא חייב לשלם אותם הסכומים שיעיד עליהם המפקח או פקיד קבוע אחר כי הם סכומים שהוצאו לשם גידורם או סתימתם של אותם התעלות, הבורות, הגומות והחפירות; נעשו אותן העבודות בקרקע הצבור ישולמו סכומים אלה למפקח, ואם נעשו בקרקע השייכת לבעלים פרטיים או תפושה בידי מחזיקים ישולמו הסכומים לאותם בעלים או מחזיקים.

(4)משנסתלקו מאזור חיפוש או חקירה עוקרין משם את כל סימני הגבולות ולוחות המודעות.

(1)כל שיש בידו תעודת היתר לחיפוש או רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן, הרי בנהלו עבודת חיפוש על פיהם הוא חייב להגיש למפקח אותם הדו״חות על דבר המחצבים או הסלעים שנבחנו על ידו ועל דבר הפעולות והעבודות שנעשו על ידו למסור לו אותם הפרטים האחרים ואותן הדוגמאות, אשר ידרוש ממנו המפקח.

(2)כל הפרטים שמסרם כאמור למעלה יהיו נחשבים בגדר סוד ולא תפרסמם הממשלה אלא בהסכמת בעל תעודת ההיתר או הרשיון.

(1)כל שיש בידו רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן וגילה מחצבים בכמויות כדאיות כפי הנראה לעין, חייב להקים ציון על מקום התגלית באפן הקבוע.

(2)משקיבל המפקח הודעה על דבר התגלית יצוה לערוך חקירה בדבר טיב התגלית, ואם נתברר לו שקיימים שם מחצבים בכמויות כדאיות יתן לבעל התגלית או ליורשיו או למקבלי זכותו בהעברה תעודת תגלית בטופס הקבוע.

(3)הטוען כי קיימים מחצבים בכמויות כדאיות עליו הראיה.

(1)כל אימת שניתנה לאדם תעודה על תגלית מחצבים תהא הזכות לבעל התעודה לקבל זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן באפן המותנה בסעיף זה ובגבולות הסייגים המותנים בו ובהתחשב עם אותם סייגים, ואותה זכות או אותו חוזה חכירה ינתנו ע״י שר הפיתוח בהתחשב עם הוראות פקודה זו.

(2)נותנים לו לבעל תעודת תגלית זמן שנה אחת מיום מתן התעודה להגיש בקשה לזכות כריה או לחוזה חכירה לכריה או לכרית שמן לגבי המחצב או המחצבים הנזכרים בתעודת התגלית ולגבי אזור שלא יעבור את שעורי המקסימום הקבועים לאותן הזכויות או זכויות החכירה; על בעל תעודת התגלית לברור לו אותו אזור בהקדם האפשרי מיד לאחר קבלת תעודת התגלית ועליו לתחם אותו אזור באפן הקבוע.

(3)למשך שנה אחת מיום מתן תעודת תגלית לא ינתנו לשום אדם אחר, פרט לבעל התעודה, כל זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן לגבי אזור המתוחם כמותנה בסעיף קטן הקודם, אלא אם כן ויתר בעל תעודת התגלית בכתב ובתוך אותו זמן על זכותו לבקש זכות או חוזה חכירה לגבי האזור הנידון או אם לא הניח את דעתו של שר הפיתוח בענין המותנה בסעיף 44.

(4)זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן תנתן לו לבעל תעודת תגלית לכשיגיש בקשה בתוך מועד שנה אחת כאמור לעיל ולכשיוכיח להנחת דעתו של המפקח כי יש ברשותו הון חוזר די הצורך וכי יש לו השכלה טכנית או עזרה טכנית די הצורך להבטחת פיתוח ראוי ונאות של מקורות המחצבים אשר באזור הנידון.

(1)זכות כריה אפשר לה שתנתן בדרך מתן זכות כריה או בדרך מתן חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן.

(2)על המפקח להחליט לפי מסבות הענין אם רצוי שהכריה תתנהל בתוקף זכות כריה או בתוקף חוזה חכירה לכריה.

(1)בקשה לזכות כריה או בקשת חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן תוגש באפן הקבוע וכל זכות או חוזה יהיו ערוכים בטופס הקבוע.

(2)כל זכות או חוזה ינתנו על ידי שר הפיתוח או על ידי פקיד שימלא את ידו לכך.

בהתחשב עם הוראות סעיף 40 יכול שר הפיתוח להציע או לתת, באותו אפן שייטב בעיניו, זכויות כריה או חוזי חכירה לכריה או לכרית שמן לגבי האזורים דלקמן –

(א)לגבי כל אזור שיצאה על אדותיו הודעה האוסרת כל חיפוש בו;

(ב)לגבי כל אזור שאינו כלול ברשיון לחיפוש או לחיפוש שמן שהוא בר־תוקף באותה שעה ושנתגלו בו באזור או שלפי הידוע קיימים בו באזור מחצבים בכמויות כדאיות כפי הנראה לעין, כשלא הוגשה בקשה לחוזה חכירה לגבי אותו אזור על ידי אדם שהיה יכול לקבל חוזה חכירה עפ״י סעיף 40;

(ג)לגבי כל אזור שהוגשה על אדותיו בקשה לזכות כריה או לחוזה חכירה לכריה או לכרית שמן ונדחתה אותה בקשה או שחזר בו המבקש מבקשתו;

(ד)לגבי כל אזור שזכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן בו הוחרמו או הוחזרו או תם מועדם.

(1)יכול שר הפיתוח לדרוש מאת המבקש זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן, אחד בעל תעודת תגלית ואחד שאינו בעל תעודת תגלית, להראות לו כדי הנחת דעתו כי יש ברשותו הון חוזר די הצורך וכי יש לו ידיעה טכנית או עזרה טכנית די הצורך להבטחת פיתוחן הראוי של פעולות הכריה באזור שמוסבת עליו הבקשה.

(2)לא הניח המבקש את דעתו של שר הפיתוח בענין זה, יכול שר הפיתוח לדחות את בקשתו או להענות לבקשתו לגבי אותו אזור קטן יותר אשר ייטב בעיניו.

זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן לא תנתן למי שאין לו תעודת תגלית לגבי הקרקע והמחצבים שעליהם מוסבת בקשתו לקבלת זכות כריה או חוזה חכירה:

בתנאי שאם בתוך המועד המפורש בסעיף 40 לא יבקש בעל תעודת התגלית זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או אם הוחלט לבלי לתת לאותו בעל תעודת תגלית זכות או חוזה לגבי האזור, כלו או מקצתו, מפני הטעמים המפורשים בסעיף 40(4), יכול שר הפיתוח לתת זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן לגבי אותו אזור עפ״י סעיף 43(ב) או (ג).

אם איזה חלק מקרקע שהוגשה על אודותיה בקשה לקבלת זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן הוא אדמת מולק או אדמת ווקף אמתי, הרי אין לתת אותה זכות או אותו חוזה לגבי אותו חלק, אלא בהסכמת הרשות בת הסמך – אם היתה האדמה אדמת ווקף אמתי:

בתנאי שאם לא ניתנה ההסכמה וסבור שר הפיתוח שטובת עניני הצבור מחייבת את הכריה, יכול שר הפיתוח ליתן אותה זכות או אותו חוזה כאילו נתקבלה ההסכמה ותהא הזכות בידי האיש או הרשות שלא נזקקו להסכמתם, לקבל פצויים מאת בעל זכות הכריה או מאת בעל חוזה החכירה לכריה, והערכת אותם פצויים תהא על בסיס של תשלום דמי נזק בעד ההיזק שנגרם, וסכום אותם פצויים יקבע בדרך הסכם, ואם לא יבואו לכלל הסכם יקבע בדרך בוררות באפן הקבוע;

ובתנאי שארבע חמישיות מדמי הזכות, פרט לדמי זכות נוספים שחייבים בתשלומם עפ״י הסעיף הבא, לגבי המחצבים שנרכשו או נתקבלו מתוך הקרקע שהיא מולק או וקף אמתי, ישולמו לבעליה של אותה הקרקע או לרשות בת הסמך, הכל לפי הענין.

ניתנה זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן לאדם אחר ולא לבעל תעודת תגלית, יהא רשאי שר הפיתוח להטיל דמי זכות נוספים שלפי הכרעת דעתו ימצאם לצודקים במסבות הענין ולשלם מתוכם אותו סכום שימצא לנכון לבעל תעודת התגלית.

(1)שטחו של האזור שיהא נכלל בזכות הכריה לא יהא גדול מן המקסימום הקבוע ולא תנתן הזכות אלא לאחר תשלום המס הקבוע; כחה של הזכות יהא יפה לשנה אחת אך יכול שר הפיתוח לחדשה לתקופות בנות שנה אחת, והיא תקנה לבעליה את הזכות לעלות על הקרקעות שניתנה עליהן זכות כריה ולכרות בתוכן לשם חיפוש המחצבים האלוביאליים המפורשים בזכות ולקחת ולהעביר כל אותם המחצבים שיתקבלו, בתנאי שישולמו דמי השכירות הקבועים בעד פני הקרקע ודמי הזכות הקבועים.

(2)לא תנתן זכות כריה אלא לגבי מחצבים אלוביאליים.

(3)יכול בעל זכות כריה להשתמש בכל הזכויות או במקצת מן הזכויות הנתונות בסעיף 50(2) לבעל חוזה חכירה ובהתחשב עם אותם תנאים, במדה שהשימוש בזכויות אלו יהא נחוץ לו לשם הנהלת כרית המחצבים האלוביאליים המתוארים בתעודת ההיתר שלו.

(1)אפשר לתת חוזה חכירה לכריה, לאחר תשלום המס הקבוע, לגבי אזור שיהא בגבולות המקסימום הקבוע או בגבולות המקסימום המפורש בסעיף 17, מקום שניתן החוזה לבעל תעודת היתר לחקירה.

(2)מועד תקפו של החוזה לא יהא למעלה משלשים שנה:

בתנאי שכל זמן שמחצבים יהיו מופקים בכמויות כדאיות תהא לו לחוכר זכות בכורה לחידוש החוזה בתנאים הוגנים ונאותים.

(3)החוזה יהא בו משום מתן המכרות והמחצבים באזור החכור ויקנה לחוכר את הזכות להחזיק בפני הקרקע של אותו אזור ובשכבותיה התחתונות של הקרקע כאשר יוגדר בחוזה, על מנת לחפור תעלות ומבואות ולעשות עבודות על פני הקרקע גופא, ולהקים מיסדר ומחסנים שיהא צורך בהם לשם כרית האזור החכור ואף יקנה לו את הזכות לדרוש חוזה לחכירת פני הקרקע באזור נוסף, אם יהא צורך בכך, על מנת לצבור או לעבד שם את המחצב או את המחצבים שנכרו או את הפסולת שנתקבלה או פונתה תוך כדי כריה.

(4)חוזי חכירה לכריה יהיו מאותם המינים וינתנו בהתחשב עם אותם ההסכמים והתנאים ולגבי אותם האזורים שיקבעו ע״י שר הפיתוח:

בתנאי שחוזה חכירה עפ״י סעיף זה לא יהא ניתן לגבי כרית שמן.

(5)השטח הכללי של האזור שינתן עליו חוזה חכירה לכל חברה אחת או לכל איגוד של חברות לא יהא עולה על פי שנים מן האזור המקסימלי הניתן עפ״י תעודת היתר לחקירה.

(1)חוזה חכירה לכריה יקנה לחוכר את הזכות לעלות על הקרקעות הכלולות בחוזה, ובהתחשב עם התנאים הקבועים תהא לו זכות יחיד לכרות ולפנות ולהעביר את המחצבים המפורטים בחוזה החכירה בשלמו את דמי השכירות הקבועים בעד פני הקרקע ואת דמי הזכות הקבועים.

(2)הזכויות הבאות נתונות לחוכר לגבי הקרקעות הכלולות בחוזה הכריה שלו, במדה שיהא לו צורך בהן לשם פעולות הכריה שלו או בקשר אתן ובהתחשב עם התנאים הקבועים –

(א)לחפור את כל התעלות הנחוצות;

(ב)להקים, לבנות ולהחזיק בתים ובנינים לצרכו הוא ולצורך סוכניו, שכיריו ושאר פקידיו;

(ג)להקים, לבנות ולהחזיק אותם מכונות, מנגנון, בנינים ובתי מלאכה ושאר מבנים שיהיו נחוצים לו או לנוחיותו;

(ד)לצבור אשפה שהופקה מן הכריה;

(ה)להניח צנורות מים וליצור אמות מים, ברכות ואוצרות מים, בהתחשב עם הוראות חלק ו׳;

(ו)לבנות ולהחזיק כל אותם החשמליות, אמצעי התחבורה ושאר נוחיות שיהא צורך בהם.

(3)חייב החוכר לשלם דמי שכירות (המכונים בזה ”דמי שכירות פני הקרקע“) באותו שיעור שנתי שייקבע ע״י שר הפיתוח לגבי כל הקרקע שהוא מחזיק בה או משתמש בה לשם מטרה מן המטרות הנזכרות בפסקאות הקודמות או במקום אחר לצורך פעולות הכריה שלו או בקשר אתן.

(בוטל).

(בוטל).

בעל חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן הרוצה לחכור לצרכי כריה פני קרקע של אזור שמחוץ לגבולות האזור הכלול בחוזה החכירה שלו, יפנה בבקשה אל המפקח לשם חכירת פני הקרקע; ושר הפיתוח יתן לו עפ״י הכרעת דעתו אותו חוזה חכירה שיהא צורך בו לדעתו לאחר שישלם המבקש את המסים הקבועים ודמי שכירות הוגנים בתורת פצויים; חוזה חכירה שניתן כאמור בזה יקנה לחוכר להחזיק בשטח הקרקע לצורך מפעל הכריה שלו למשך תקופה השוה לשארית תקופת חוזה החכירה לכריה; ואפשר לחדש חוזה חכירה זה למשך אותה תקופה שמחדשים בעבורה את חוזה החכירה של המבקש.

(1)היתה קרקע שייכת לרשות אחת או לאדם אחד, ולא לממשלת ישראל, או נתונה לחזקתם, וסבור המפקח שצריך להשתמש באותה קרקע לשם מפעל כריה הכלול בחוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או בחוזה לחכירת פני הקרקע או שדרושה הקרקע לצרכי כריה, ובעליה או המחזיק בה, מסרב למכרה או מסרב להחכירה או אינו מוכן למכרה או להחכירה אלא באותם תנאים שלדעת המפקח אינם הוגנים, יכול שר הפיתוח להפקיע אותה קרקע לטובת בעל חוזה החכירה לכריה; אם מפעל הכריה יהא מונע לעולמים את החזרת פני הקרקע לאותו מצב שהיו נתונים בו בעת שנרכשה הקרקע לצורך הכריה, יפקיע שר הפיתוח את הקרקע לאחר שישלם החוכר בעדה אותו מחיר שיקבע בדרך הסכם, או, באין הסכם, בדרך בוררות באפן הקבוע, ואם אין בו במפעל הכריה כדי למנוע לעולמים את החזרת פני הקרקע למצבם הקודם כאמור לעיל, יתן שר הפיתוח חוזה חכירה על אותה קרקע שלא בהסכמת בעליה או המחזיקים בה לאחר שישלם החוכר אותם דמי שכירות שייקבעו בדרך הסכם או, באין הסכם, בדרך בוררות באפן הקבוע:

בתנאי שבהשתמש שר הפיתוח בסמכויות הנ״ל או באיזו מהן לכל צורך כריה, יכול הוא לדרוש שבעלי חוזי חכירה לכריה או לכרית שמן, ולא בעל חוזה חכירה שרכש את הזכויות בפני האדמה, ישתמשו במפעלים שהוקמו לצורך כריה ויהנו מהם באותם תנאים שייקבעו בדרך הסכם או, באין הסכם, בדרך בוררות.

(2)הפקעה או חוזה חכירה המותנים בזה לא יחולו אלא על פני האדמה בלבד, ואם זה חוזה חכירה יהא החוזה מרשה להשתמש בקרקע לצרכי הכריה המפורטים בו בחוזה ולא יהא מרשה לחפש בה או לכרות בה מכרות או ליטול משם מחצבים.

לפני נתינת רשיון חיפוש או רשיון לחיפוש שמן או זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או חוזה לחכירת פני האדמה, ידרוש המפקח שאזור הקרקע הכלול באותו רשיון או באותה זכות או באותם החוזים יהא נמדד ע״י מודד ממשלתי והוצאות המדידה ישולמו לפי הדרגה הקבועה ע״י האיש המבקש את הרשיון או את הזכות או את החוזה:

בתנאי שאם ימצא המפקח לנכון רשאי הוא להסכים למדידת האזור ע״י מודד בעל רשיון על חשבון המבקש, ובמקרה זה צריך להמציא למפקח ארבע העתקות מקוימות מתרשים המדידה חנם אין כסף.

היו אזורים שונים משמשים כל אחד נושא לרשיון, לזכות או לחוזה עפ״י פקודה זו ונמצא שתחומיו של אזור אחד מובלעים בתחומיו של אזור שני, הרי תחשב אדמת המחלוקת ככלולה בתחומי אותו אזור שהרשיון, הזכות או החוזה ניתנו עליו לראשונה ושום פיצויים לא ישולמו בעד אותה אדמה למי שקבל רשיון או זכות או חוזה חכירה לאחר כך, אלא מפחיתים לו מדמי החכירה בשיעור יחסי להפחתת האזור הכלול באותו רשיון או באותה זכות או באותו חוזה חכירה:

בתנאי שאם ניתנו איזו רשיון או זכות או חוזה חכירה מתוך אי ידיעת תביעותיו הקודמות של כל אדם אחר, או אם נראה לשר הפיתוח מאיזה טעם אחר שמתן כל רשיון, זכות או חוזה היה שלא כשורה, בשים לב אל פעולות החיפוש או הכריה שנתנהלו ע״י אדם אחר, יכול שר הפיתוח, בשלחו הודעה לבעל הרשיון, הזכות או החוזה, להביא לידי גמר את הרשיון, את הזכות או את החוזה, אם לגבי כל הקרקע הכלולה בהם או לגבי מקצתה, והוא יכול לעשות זאת בכל עת שהיא בתוך שלשה חדשים מיום מתן הרשיון, הזכות או החוזה.

כל שיש בידו זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן חייב להגיש למפקח בכל חצי שנה, בחדש ינואר ובחדש יולי, דין וחשבון שלם ונכון בדבר כמותם וערכם של החמרים המחצביים שנרשמו או נתקבלו במשך חצי השנה שחלף; אם ניתנו הזכות או החוזה לחברה צבורית יוגש הדו״ח ע״י מנהל החברה או ע״י מי שממלא את מקומו או ע״י מזכיר החברה, ואם לא יוגש הדו״ח יהא אותו מנהל או אותו ממלא מקום או אותו מזכיר צפוי לעונש הקבוע.

(1)דמי זכות המגיעים עפ״י פקודה זו ישולמו למפקח בסוף כל חצי שנה.

(2)דמי חכירה לגבי זכויות כריה וחוזי חכירה לכריה ולכרית שמן ישולמו למפקח בכל שנה ושנה למפרע.

(3)דמי חכירה בעד פני האדמה עפ״י חוזים לחכירת פני האדמה ישולמו למפקח בסוף כל חצי שנה.

דמי חכירה הקצובים בעד כל זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או חוזה לחכירת פני האדמה, יגבו ע״י המפקח או ברשותו כדרך שגובה מחכיר פרטי דמי חכירה בדרך החוק.

אם דמי החכירה או כל סכום אחר שחייבים בתשלומו עפ״י זכות כריה או עפ״י חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או עפ״י חוזה לחכירת פני האדמה לא שולמו ביום הפרעון או קודם לכן, מוסיפים עליהם חמשה אחוזים למאה, ואם עבר חדש ימים מיום הפרעון ולא שולמו דמי החכירה או הסכום האחר ביחד עם דמי הענושים, הרי נוסף על דמי הענושים של חמשת האחוזים למאה מוסיפים על החוב עוד דמי ענושים בשיעור של עשרה אחוזים למאה, ואם עבר חדש ימים לאחר תום אותו חדש ראשון ולא שולמו דמי החכירה או הסכומים האחרים ביחד עם דמי הענושים, יכול המנהל לגבות אותם דמי חכירה או אותם סכומים אחרים בדרך הגשת משפט בשמו הוא לפני כל בית משפט בר שיפוט מוסמך.

(1)מי שיש לו זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או חוזה לחכירת פני האדמה, רשאי לותר על אותה זכות או על אותם חוזים בהסכמת שר הפיתוח ובהתחשב עם תקנות שיתקינו עפ״י פקודה זו ועם זכויותיהם של אנשים התובעים מאת בעל הזכות או בעל החוזים הנ״ל או מכחו.

(2)כל ויתור כזה לא יפטור את המותר מן האחריות למלא את החובות המוטלות עליו ושהיה חייב למלאן ביום הויתור או לפניו.

(1)עברו ששה חדשים מיום הפרעון של דמי חכירה או דמי זכות ולא נפרעו סכומים אלה, יכול שר הפיתוח לשלול את הזכות או את חוזה החכירה, הכל לפי הענין, ומיד לאחר כך יפרסם ברשומות מודעה על דבר שלילת אותה זכות או אותו חוזה.

(2)הופר הסכם מן ההסכמים או תנאי מן התנאים הכלולים באיזו זכות או באיזה חוזה חכירה, חוץ מן ההסכם לתשלום דמי חכירה או דמי זכות וחוץ מן ההסכמים בנוגע לתנאי עבודה, ימסור המנהל הודעה בכתב למפר ובה יפרט את ההסכמים או את התנאים שהופרו כך וידרוש מאתו לתקן אותה הפרה בתוך מועד שיפורט באותה מודעה; אם לא ימלא המפר אחרי ההודעה בטרם יעבור המועד הקבוע בה, יהא צפוי לשלילת זכותו או חוזהו על ידי שר הפיתוח.

(3)מקום שבעל זכות כריה או בעל חוזה חכירה מרשה ביודעין או מוציא לפועל מעשים ופעולות בקשר עם מכרה שיש בהם משום בזבוז מחצבים, בין שאותם מחצבים כלולים בזכותו או בחוזהו ובין שאינם כלולים בהם, יהא צפוי לשלילת זכותו או חוזהו ע״י שר הפיתוח.

(4)אם ישלול שר הפיתוח זכות או חוזה כאמור לעיל תפורסם לאחר מכן מודעה ברשומות המכריזה על שלילת אותה זכות או אותו חוזה, ואותה מודעה תשמש עדות מכרעת שהזכות או החוזה המוזכרים בה נשללו כחוק ויהא אפשר לטפל בקרקע ובמחצבים הכלולים בהם כאילו לא ניתן החוזה מעולם.

מקום שזכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או חוזה לחכירת פני האדמה צפויים להיות נשללים, יכול שר הפיתוח עפ״י הכרעת דעתו להאריך את המועד בו יוכל המפר למלא את התנאים שבזכותו או בחוזהו למשך זמן ולפי תנאים שימצא לנכון לקבוע, והתנאים שיקבע שר הפיתוח כאמור בזה יהיו מחייבים אותו אדם וכל מקבלי העברה, מקבלי משכנתא ונוחלי זכויותיו ושאר אנשים התובעים באמצעותו או מכחו, והזכות או החוזה יפורשו מאז ואילך כאילו היו אותם תנאים כלולים בהם.

אפשר לדרוש מבעל זכות או מבעל חוזה חכירה, בשעה שהוא מותר עליהם או בשעה שהם נשללים ממנו, לגדור או לסוכך, כדי הנחת דעתו של המפקח, כל בור וכל תעלה וכל מקום עבודה פרוץ וכל מפעל שעל פני האדמה באזור הכלול בזכות הכריה שויתר עליה או ששללוה ממנו, באפן שלא ישמשו סכנה לבני אדם ולבהמות בית.

(1)בעל זכות שנשללה זכותו ממנו ובעל חוזה חכירה שויתר על חוזהו או שנשלל ממנו, חייב, בתוך שלשה חדשים או בתוך מועד נוסף שירשה המפקח בכתב, לעקור את כל העבודות שעל פני האדמה וכל המבנים, המיסדר, המכונות, המנגנונים וכל שאר כלי הכריה באזור הכלול בזכות הכריה או בחוזה החכירה שויתר עליהם או ששללום ממנו:

בתנאי שאם ויתר אדם על זכותו או על חוזה יכול המנהל למסור למותר הודעה בה ידרוש ממנו למכור לממשלת ישראל כל אותם העבודות, המבנים, המיסדר, המנגנון ושאר כלי הכריה שיפורשו באותה הודעה במחיר שיוסכם עליו או שיקבע, באין הסכם, בדרך בוררות באפן הקבוע; ומן אותו היום שנמסרה הודעה כזאת יהיו העבודות, המבנים, המיסדר, המנגנון ושאר כלי הכריה נחשבים לקנין הממשלה.

(2)משויתר אדם על זכותו או על חוזה חכירה שלו או משעה ששללו אותם ממנו, אסור לו לעקור או להשמיד את עמודי הבטון או את מלאכת העץ או את הרצפות, הדפנות, תקרות הדרכים שמתחת לאדמה, דרכי ההובלה או את מקומות העבודה בנקבות או בבורות אשר במכרה ואסור לו לשלוח יד בכל אלה, אלא לשם העמדתם במצב של בטחון כמותנה בסעיף 64.

(3)עבר המועד הקבוע בסעיף קטן (1) ולא עקרו הבעלים את המיסדר, המנגנון, המכונות או המכשירים העומדים על קרקע הכלולה בזכות שנשללה ממנו או בחוזה חכירה שנשלל ממנו או שויתר עליו ואשר לא נקנו ע״י הממשלה, אפשר למכרם במכירה פומבית עפ״י צו המנהל ועל חשבון הבעלים, וכל הכספים שיתקבלו מאותה מכירה, בניכוי ההוצאות, ישולמו לבית האוצר ויהיו מונחים שם עד שיבוא ויתבעם בעל המיסדר או הרכוש האחר שנמכרו כאמור בזה.

בכל עת שהיא לפני הפרת ההתחייבויות והתנאים הכלולים בזכות כריה או בחוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או בחוזה לחכירת פני האדמה, לרבות כל תנאי המגביל את המחצבים שמותר לכרותם עפ״י אותה זכות או אותו חוזה, יכול שר הפיתוח, באותם תנאים שייטבו בעיניו, לדחות את מלויים של אותם תנאים והתחייבויות או למחול עליהם, כלם או מקצתם, או לשנותם, כלם או מקצתם, כל מקום שיתברר לו לשר הפיתוח שמפאת מסבות מיוחדות לא יהא זה בגדר האפשרות למלא אחרי אותם התנאים וההתחייבויות או שביצועם יסב תלאה מרובה לבעל הזכות או החוזה.

כל שלא מלאו לו עשרים ואחת שנה אסור לו להיות, לא ישרות ולא בעקיפין, בעל זכות כריה, חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן או בעל חוזה לחכירת פני האדמה, אלא בתורת בא כחו של אדם אחר.

(1)יכול פקיד שהורשה לכך כהלכה מטעם המפקח לעשות את המעשים דלקמן בכל עת נוחה, הן ביום והן בלילה, ובלבד שלא יפריע ולא יעכב את עבודת הכריה שלא לצורך –

(א)להכנס, לבדוק ולבחון כל מקום וכל מפעל התפוס או המשמש בקשר עם עבודת כריה;

(ב)לבדוק ולחקור במצבם של מכרות ובאיורורן ובכל הענינים הנוגעים לבטחון חייהם ולבריאותם של העובדים במכרות;

(ג)לבדוק ולבחון את מצב החלקים החיצוניים של המכונות המשמשות מעל למכרות או בתוך המכרות ואת מצב כל המיסדר, המפעלים והדרכים;

(ד)לבדוק את מקום אצירת חמרי הפיצוץ מעל לכל מכרה ולהורות כיצד יאצרום וכיצד ישתמשו בהם;

(ה)לבדוק כל פנקס, חשבון, ניר, תרשים ומסמך הדנים בפעולותיו של בעל זכות כריה או בעל חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן, לקחת העתקות מהם ולהוציא קטעים מתוכם;

(ו)להשתמש בכל הסמכויות הנחוצות לשם הוצאת חלק זה לפועל.

(2)אם ימצא אותו פקיד פגם באיזו מכרה או בחלק הימנה או פגם בענין, דבר או פעולה הנעשים בה או בקשר עמה, ימסור הודעה בכתב לבעלי המכרה, לסוכנו או למנהל המכרה ויפרט בה את הפרטים הפגומים לדעתו באותה מכרה או בחלק הימנה או בכל ענין, דבר או פעולה וידרוש מהם לתקן את הפגם; כל פעולה שיש בה כדי בזבוז מקורות המחצבים הריהי פעולה פגומה.

(3)בחלק זה, ”מכרה“ ו”כרייה“ – לרבות מחצבה וחציבה, בהתאמה.

אם בעל המכרה, סוכנו או המנהל מתנגדים לתיקון הדבר המפורט בהודעה עפ״י הסעיף הקודם, רשאים הם, בתוך עשרים ואחד יום מיום קבלת ההודעה, לשלוח למפקח את דבר התנגדותם בכתב ולפרש את נימוקי התנגדותם, ולאחר כן יובא הדבר להחלטה למפקח או לפקיד שהמפקח ימנהו לכך.

אם לא מלא בעל המכרה או סוכנו או המנהל אחרי האמור בהודעה או לא הגיש התנגדות בתוך הזמן הקבוע לעיל או אם לא מלא אחרי החלטת המפקח על ההתנגדות תוך עשרים ואחד יום לאחר תום מועד ההתנגדות או לאחר ההחלטה, הכל לפי הענין, יהא צפוי לעונש הקבוע.

אם נתברר לבית המשפט שבעל המכרה או הסוכן או המנהל נקטו בפעולות ממשיות, על מנת למלא אחרי ההודעה או אחרי החלטת המפקח אלא שעם כל הזריזות המספקת לא היה באפשרותם להשלים את העבודה, יכול בית המשפט לדחות כל מו״מ משפטי בשל אותה עברה ולמחול את העונש לכשתעשה העבודה בתוך מועד שיצוה.

שום הסכם לא יפטור אדם ולא ימנעהו מעשות כל אותם המעשים שיהא צורך בהם כדי למלא אחרי הוראות הסעיפים 68, 69 ו־70 ושום חוזה לא יטיל עליו אחריות לתשלום דמי נזק, לקבלת עונש או להחרמה על עשיית אותם המעשים.

(1)אם נגרמה אבדה בנפש או חבלה חמורה בגוף כתוצאה מתאונה במכרה או בקרבת מכרה, אחד מעל לפני האדמה ואחד מתחת לאדמה, חייב בעל המכרה או הסוכן או המנהל, בתוך עשרים וארבע השעות שלאחר התאונה, להודיע בכתב למפקח או לפקיד קבוע אחר את דבר התאונה ואת דבר האבדה בנפש או החבלה החמורה בגוף שנגרמה כתוצאה מהתאונה, ויפרט בהודעתו את טיבה של התאונה ואת מספר ההרוגים והפצועים.

(2)אם נגרמה חבלה גופנית שעפ״י סעיף זה חובה למסור מודעה עליה ונסתיימה במותו של האיש הנחבל, חייב בעל המכרה או הסוכן או מנהל המכרה לשלוח למפקח הודעה בכתב על מקרה המות בתוך עשרים וארבע שעות לאחר שנודע לו דבר המות.

(3)יכול המפקח לצוות על פקיד לערוך חקירה מיוחדת ולהגיש הרצאה בענין תאונה במכרה או בקרבת מכרה שגרמה אבדה בנפש או חבלה בגוף ויצוה לפרסם הרצאה כזאת ברבים באותו זמן ובאותו אפן שימצא למועיל.

כל ההוראות שבחלק זה תחולנה על פעולות חיפוש ופעולות חקירה ממש כשם שהן חלות על פעולות כריה.

לא תהא לשום אדם, בתוקף תעודת היתר, רשיון, זכות או חוזה שניתנו לו עפ״י פקודה זו, כל זכות קנין במימיו של כל נהר, נחל, אגם, אמת־מים או ערוץ הסמוכים לשטח אזור הכלול באותם תעודת היתר או רשיון או זכות או חוזה או העוברים בדרכו של אותו שטח, ולא תהא לו זכות לקחת אותם המים או להטותם ממסלולם.

כל שיש בידו רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן או זכות כריה או חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן והוא דורש זכות שמוש במים לצורך החיפוש או הכריה או לצורך הטיפול במחצבים שנכרו או לכל צרכים אחרים הקשורים בכך ישרות, יפנה באפן הקבוע אל המפקח בבקשה ליתן לו זכות מים, חוץ אם מתקבלים המים ממקורות שמתחת לאדמה עפ״י הוראות סעיף 50 או 52 וחוץ אם אין השימוש בהם פוגע לרעה בהספקת מים של נהר, נחל, אגם, אמת־מים, ערוץ, בור או באר.

המפקח ידאג לפרסום מודעה ברשומות ויאמר בה שנתקבלה בקשה למתן זכות מים ויפורט בה מקומה, היקפה וטיבה של אותה זכות ויצויין בה שאותה זכות ניתנה בתוך חדש ימים מיום פרסום המודעה אלא אם כן הוגשה למפקח התנגדות על כך, וכן ידאג המפקח למסירת העתקה מאותה מודעה לכל אדם שלפי המשוער נפגעות זכויותיו הפרטיות מחמת כן.

(1)אם יש התנגדות למתן זכות מים תוגש ההתנגדות באפן הקבוע.

(2)אם הוגשה התנגדות יועיד המפקח יום ומקום לברור ההתנגדות על ידו הוא או ע״י אדם אחר כאשר ימצא לנכון לקבוע, ותהא זכות למבקש ולכל האנשים שהגישו התנגדות ולכל פקיד מפקידי ממשלת ישראל, להשמיע את טענותיהם.

(3)יש לנהל פרוטוקול ממהלך הברור והאיש הדן בהתנגדות תהא לו הסמכות –

(א)ליתן זכות מים כמבוקש, או

(ב)לצמצם את היקפה או לשנות את טיבה של זכות המים המבוקשת, או

(ג)ליתן זכות מים כמבוקש,

בתנאי שבכל אחד מן המקרים האלה, ישלם המבקש למתנגד או למתנגדים אותו סכום פצויים שיישר בעיני האיש הדן בהתנגדות, או

(ד)לסרב לתת את זכות המים אם סבור הוא שאותה זכות איננה נחוצה לצרכי מפעל הכריה או שיש טעמים צבוריים מכריעים המחייבים את סרוב מתן זכות המים.

ערעור על החלטת האיש הדן בהתנגדות יוגש תמיד אל בית המשפט העליון שישב כבית משפט לערעורים כאילו היה זה ערעור על החלטת בית משפט מחוזי.

מתן זכות מים יהא ערוך בטופס הקבוע.

זכות מים לא תנתן לתקופה העולה על שארית תקופת הרשיון, הזכות או החוזה של מי שניתנה לו או למענו זכות המים, ואולם אם חודשו הרשיון או הזכות או החוזה, הרי גם זכות המים וכל הוראותיה יחודשו מאליהן למשך אותו מועד שבעבורו חודש הרשיון או הזכות או החוזה ובהתחשב עם תשלום אותו סכום פיצויים נוסף שיקבע המפקח; אם שללו רשיון או זכות או חוזה מידי בעליהם או אם ויתרו עליהם בעליהם, תסתיים בעת ובעונה אחת כל זכות מים הקשורים בהם.

(1)אם סבור המפקח שאין מנצלים את זכות המים די הצורך או שמנצלים אותה שלא כהוגן, יכול הוא לצוות לשלוח לבעל זכות המים הודעה בטופס הקבוע בה ידרוש ממנו להביא נימוקים מדוע אין לשלול ממנו את זכות המים.

(2)הנימוקים יובאו לפני המפקח או לפני אדם שימנהו המפקח במקום ובמועד שיועיד המפקח והפרוצידורה בענין זה תהא כאותה הפרוצידורה הנהוגה בבירור היסודי של התנגדות למתן זכות מים.

(3)ערעור על החלטה בענין זה יובא לפני בית המשפט העליון שישב כבית משפט לערעורים.

זכות מים מקנה לבעליה את הזכויות דלקמן, כלן או מקצתן, וטיב הזכות או הזכויות המוקנות כאמור בזה יפורש בטופס של מתן זכות המים –

(א)הזכות לדלות מים, כדי השיעור המפורט בזכות המים, מכל נהר, נחל, אמת־מים, אגם, בור, ערוץ או באר;

(ב)הזכות לטפל בזרם המים הטבעי או הנורמלי לאורך נהר, נחל, אמת־מים או ערוץ, בין ע״י הקמת סכרים ובין ע״י הטייתם ממסלולם;

(ג)הזכות לחפור ערוצים או להניח צנורות להולכת מים מכל נהר, נחל, אגם, אמת־מים או ערוץ;

(ד)(בוטלה).

טובות הנאה בכריה בגדר חלק זה תכלולנה זכויות הניתנות לפי כל תעודת היתר, רשיון, זכות או חוזה חכירה שניתנו עפ״י פקודה זו או בתקפה.

בהתחשב עם הוראות פקודה זו, הרי כל טובות ההנאה בכריה יהא אפשר להעבירן, הן לחלוטין והן בדרך שעבוד, או לותר עליהן או למזגן או לטפל בהן בדרך אחרת:

בתנאי –

(א)שלא תעשה כל העברה אלא באישור המנהל;

(ב)שכל העברת טובת הנאה בכריה וכל ויתור עליה יפורסמו ברשומות.

(1)כל תעודת היתר לחיפוש או לחקירה וכל רשיון לחיפוש או לחיפוש שמן וכל זכות כריה, חוזה חכירה לכריה או לכרית שמן וכל חוזה לחכירת פני האדמה וכל זכות מים שניתנו בתוקף פקודה זו או על פיה וכל מסמך שעל פיו מעבירים את הזכויות או חלק מן הזכויות שניתנו עפ״י תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או החוזה או מותרים עליהן או ממזגים אותן או מטפלים בו בדרך אחרת יהיו טעונים רישום בפנקסים המתאימים שיתנהלו לתכלית זו ע״י המפקח ואם לא הוגשו למפקח לרישום תוך חדש ימים מתאריך נתינתם או בתוך מועד נוסף שירשה המפקח, יהיו בטלים ומבוטלים.

(2)הפנקס שבסניף המכרות יהא פתוח לצבור לעיון בתשלום המס הקבוע.

(3)מקום שרושמים מסמך עפ״י סעיף זה, ישלם האיש הרושם אותו את המס הקבוע ויקבל תעודת רישום בטופס הקבוע.

(4)העתק מכל מסמך הטעון רישום בסניף המכרות כאמור לעיל, בצירוף העתק של כל מפה או תכנית הדרושים לזיהוי הקרקע הנזכרת במסמך, יוגשו למשרד ספרי האחוזה המתאים.

(1)כל העושה את המעשים דלקמן בלא סבה חוקית, –

(א)מפריע לפעולות חיפוש או חקירה או כריה שהותרו עפ״י פקודה זו, או

(ב)מפריע לאדם להשתמש בכל זכות הנתונה לו עפ״י פקודה זו או לקיים כל חובה המוטלת עליו עפ״י פקודה זו, או

(ג)שולח יד בכל ציון גבול, בלוח מודעות, במנגנון, במיסדר, במפעלים או בכל נכס שהוקמו על כל קרקע או בה או מתחת לה או ממעל לה תוך כדי ההשתמשות בכל זכות הנתונה עפ״י פקודה זו או תוך כדי קיום חובה המוטלת עפ״י פקודה זו,

יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר שנה אחת או לקנס בסכום חמש מאות לירות או לשני הענשים כאחד, וכל תעודת היתר, רשיון, זכות או חוזה שניתנו לאותו אדם עפ״י פקודה זו יכול המנהל לבטלם אם יהא סבור שיש צורך לבטלם, ואשר לכל תעודת היתר, זכות או חוזה, פרט לתעודת היתר לחיפוש, יכול המנהל לבטלם אם אישר שר הפיתוח את ביטולם.

(2)כל שלא ימלא אחרי תקנה שהתקינו עפ״י פקודה זו או עובר עליה יאשם בעברה ואם לא נקבע עונש אחר בפקודה זו יהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס בסכום חמשים לירות.

כל המחפש או חוקר או כורה שלא לפי הוראות פקודה זו יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר שנה אחת ולתשלום כסף ענושים בסך עשרים לירות לכל יום שבו הוא עוסק בחיפוש או בחקירה או בכריה כאמור בזה ולקנס בסכום חמש מאות לירות.

כל המחפש או חוקר או כורה בקרקע שלא לפי הוראות סעיף 7 או סעיף 8 יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר ששה חדשים או לקנס בסכום חמשים לירות ויהא אפשר לחייבו בתשלום ההוצאות לתיקון כל נזק שהסב לקרקע.

כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 36(1) או סעיף 57 יהא דינו כדין עובר עברה ויהא צפוי למאסר שנים עשר חדשים או לקנס בסכום מאה לירות.

כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 37(2) או (4) דינו כדין עובר עברה ויהא צפוי למאסר שנים עשר חודש או לקנס בסכום מאה לירות.

כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 38 וכל שאינו מודיע למפקח דבר תגלית כדרוש בסעיף 39, דינו כדין עובר עברה ויהא צפוי לקנס בסכום עשרים וחמש לירות.

כל המוציא עצים ממכרה שהסתלק הימנה לזמן מסויים או לחלוטין וכל השולח יד בהם, דינו כדין עובר עברה ויהא צפוי למאסר שנים עשר חדשים או לקנס בסכום חמש מאות לירות.

כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 70 דינו כעובר עברה ויהא צפוי לקנס בסכום חמש מאות לירות.

כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 73 דינו כעובר עברה ויהא צפוי לקנס בסכום חמש מאות לירות.

(1)כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 65(1), הרי כל רכוש שלא פינוהו בתוך המועד המפורט יוחרם ע״י ממשלת ישראל, ויפנוהו על חשבון בעל הזכות שזכותו נשללה ממנו או על חשבון החוכר שויתר על חוזה החכירה או ששללוה ממנו.

(2)כל שאינו ממלא אחר הוראות סעיף 65(2) יהא צפוי למאסר שנים עשר חדשים או לקנס בסכום אלף לירות.

כל המניח או טומן או מסייע להניח או לטמון מחצב או חומר אחר בכל מקום שהוא בכונה להוליך בני אדם שולל בדבר הסגולות המחצביות של איזו אדמה, וכל המטפל בדוגמאות של מחצבים באותה כונה להוליך אדם שולל או להונות, דינו כעובר עברה ויהא צפוי למאסר חמש שנים או לקנס בסכום חמש מאות לירות או לשני הענשים כאחד ואם יצא אותו אדם חייב בדין ישללו ממנו את כל הזכויות שהיו בידו עפ״י פקודה זו ומתקנים את פנקס סניף המכרות לפי זה.

(1)יכול המפקח לשמוע טענות ולתת החלטתו, בדרך דחופה ובהתאם לפרוצידורה הקבועה, בכל המשפטים הנוגעים לזכויות שתובעין אותן עפ״י כל תעודת היתר, רשיון, זכות או חוזה חכירה או ביחס להם, או בכל המשפטים הנוגעים לכל יתרון או חובה הנובעים מהם, פרט לחובת נשיאת עונש או למשפטים בענין חוזה בקשר עם תעודת ההיתר, הרשיון, הזכות או חוזה החכירה.

(2)שיפוטו של המפקח יקיף את כל אותם המשפטים שיש בהם לבעלי הדין או לאחד מהם תעודת היתר או רשיון או זכות או חוזה חכירה או שהם בעליו או מחזיקיו של שטח הקרקע הכלול בתעודת היתר, ברשיון, בזכות או בחוזה חכירה או כשבעלי הדין מקבלים את זכותם מכוח אנשים כאלה.

רשאי המפקח להחליט בכל משפט כזה ובכל ענין הנובע מתוכו כאשר ימצא לצודק, ורשאי הוא ליתן את כל הצווים וההוראות שיהא צורך בהם לביצוע החלטתו ורשאי הוא לפסוק לצד מן הצדדים הוצאות משפט הוגנות.

צוויו או החלטתו של המפקח אין מן הצורך שיהיו ערוכים באפן פורמלי אלא שזכרון הדברים בפנקס שיהא חייב המפקח לנהל לתכלית זו ישמש עדות מכרעת על דבר הצו או ההחלטה ויכול כל אדם לקבל העתקה מזכרון הדברים לאחר שישלם את המס הקבוע.

יכול המנהל, בשעה שהוא מברר משפט, לצוות לתפוש מחצבים בדרך דחופה ולמסרם למי שזכאי בהם.

ערעור על כל החלטה מאת המפקח במשפט המתברר לפניו או על כל צו הדוחה את התביעה יוגש לבית המשפט העליון שישב כבית משפט לערעורים.

שום דבר האמור בסעיפים הקודמים אין לראותו כאילו הוא בא למנוע אדם הרשאי עפ״י הסעיפים הקודמים להגיש משפטים בפני המפקח, מלהגיש לפני בית משפט רגיל בארץ כל משפט שיכול היה המפקח לבררו ולהחליט בו:

בתנאי שבית המשפט שהובא לפניו משפט כאמור לעיל רשאי לצוות להביא את המשפט לפני המפקח, אם בקש זאת הנתבע או אם בקש זאת אחד הנתבעים, כשיש יותר מנתבע אחד, ואם יוברר לו שמן הדין הוא וכי רצוי הוא שיהא המפקח מברר את המשפט ומחליט בו.

(1)יכול שר הפיתוח להתקין תקנות למימוש מטרות פקודה זו; כל תקנות כאלה יפורסמו ברשומות:

בתנאי שהתקנות הכלולות בתוספת הראשונה ובתוספת השניה של פקודה זו יהא כחן יפה כל זמן שלא שונו ולא בוטלו ע״י התקנות המותנות לעיל.

(2)אותן התקנות וכל תקנות שישנו או יבטלו אותן יהא כחן יפה לכל דבר, ממש כאילו נכללו בפקודה זו.

(3)יכול שר הפיתוח לקבוע בצו את האגרות שיש לשלם עפ״י פקודה זו:

בתנאי שהאגרות הקבועות בתוספת השלישית לפקודה זו יהא כוחן יפה כל עוד לא שונו או לא בוטלו.

(4)דמי הזכות שיש לשלם לפי פקודה זו יהיו כמפורט בתוספת שלישית א׳; שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

פורסמו תקנות המכרות (רשיונות חציבה), תשל״ח–1978.

(1)לא יקנה אדם מחצבים יקרים ולא יסחר בהם ולא יקבלם אלא אם כן יש בידו רשיון סוחר בטופס הקבוע; ויכול המנהל לתת רשיון כזה או לסרב לתתו, לפי הכרעת דעתו.

(2)כל שיש בידו רשיון כזה חייב לנהל חשבונות נכונים מכל הטרנסאקציות שנעשו על ידו עפ״י אותו רשיון או בתוקף הרשיון או בקשר אתו ועפ״י דרישת המנהל יהא עליו להגיש חשבונות אלה לבקורת.

(3)מי שיש לו רשיון סוחר אסור לו לשלם למי שעובד אצלו את שכרו במחצבים יקרים ומותר לו לשלמם רק במטבעות שהוצאו כמטבעות חוקיים.

(4)כל רשיון כזה יתם ביום שלושים ואחד בדצמבר של השנה שבה ניתן.

(5)רשיון סוחר אינו ניתן להעברה.

(6)מי שיש לו רשיון סוחר לא יקנה מחצבים יקרים ולא יסחר בהם ולא יקבלם אלא אם כן ברר תחילה לעצמו מתוך חקירה מספקת כי המוכר רשאי להחזיק אצלו מחצבים כאלה ולמכרם ובשעת הקניה הזאת ירשום בפנקס שינהל לתכלית זו את שמו ואת כתבתו של האיש שממנו קבל את המחצבים היקרים, את טיבה של הטרנסאקציה, את טיבם ואת כמותם של המחצבים שנתקבלו ואת המחיר ששלם בעדם.

(1)כל הטוען שהוא זכאי או שיש לו באיזו דרך שהיא טובת הנאה בכל זכות, רכוש, זכיון או הנחה בקשר עם כריה, פרט להקנאות עפ״י פקודה זו, חייב לרשום את תביעתו אצל המפקח לא יאוחר מן היום שיקבע ע״י שר הפיתוח במודעה, ובלבד שאותו יום לא יקדם משלשה חדשים לאחר פרסום פקודה זו בעתון הרשמי, וכל טובת הנאה, זכות, רכוש, זכיון או הנחה שלא נרשמה עליהם תביעה כאמור לעיל יהא דינם כאילו נסתיימו לחלוטין, ויכול שר הפיתוח לעשות את המעשים דלקמן לגבי כל קרקע שטובת הנאה כזאת או זכות כזאת היתה חלה עליה קודם לכן, –

(א)להכריז כי הקרקע פתוחה לחקירה או לחיפוש, או

(ב)לתת חוזה חכירה לכרית אותה קרקע בהתאם להוראות פקודה זו.

(הנציב העליון פרסם מודעה (ע״ר 1925, עמ׳ 315), לפיה על אדם שיש לו זכות או אינטרס באפן מן האפנים בזכות, נכסים, קונסציה, או בהנחה בקשר עם מכרות בפלשתינה (א״י) חייב לרשם תביעה כזאת אצל מפקח המכרות, מחלקת קרקעות, ירושלים, לא יאוחר מביום 1 אוקטובר 1925.)

(2)נרשמה תביעה או טובת הנאה כאמור לעיל, יצוה שר הפיתוח לערוך חקירה ואם נתברר לו שכוחה של אותה תביעה או טובת הנאה היה יפה עפ״י החוקים העותומניים שנהגו קודם לכן, יצוה לרשום אותן במשרד המפקח; אם נתברר לנציב העליון שלא היה יפה כחה של התביעה או של טובת ההנאה, יצוה למחות אותה מן הפנקס ויטפל בענין כאילו לא נרשמה התביעה או טובת ההנאה כלל ועיקר.

(3)מי שיש לו רשיון חיפוש, זכות או חוזה חכירה לכריה שניתנו עפ״י החוק העותומני והם נחשבים בני תוקף, יהא זכאי לותר על זכויותיו עפ״י אותו רשיון או חוזה חכירה ולקבל במקומן בהתאם להוראות פקודה זו, זכויות הדומות בטיבן ושוות בערכן לזכויות ההן, כפי האפשר במסיבות הענין.

(1)מקום שמוסרים ענין עפ״י פקודה זו לבוררות, יובא הענין לפני מועצה המורכבת משני בוררים שכל אחד מהם מתמנה ע״י כל אחד מבעלי הדין ומבורר שלישי שיוסכם עליו בין שני הבוררים האחרים או שיתמנה ע״י נשיא בית המשפט העליון [במקור: זקן השופטים] של ישראל, לכשלא באו הבוררים לכלל הסכם ביניהם.

(2)בוררות כזו תתנהל בהתאם להוראות כל פקודה בענין בוררות שתהא נוהגת מזמן לזמן בישראל ואם לא תהא נהוגת פקודה כזו תתקיים הבוררות בהתאם להוראות החוק הפרלמנטרי הקיסרי הידוע בשם חוק הבוררות, 1889, באותם השינויים שיהא צורך בהם.

בחלק זה ובכל תקנות המתיחסות לחלק זה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –

”אזור המיוחד ליערות“ פירושו כפירוש הניתן לאותו מונח בפקודת היערות;

”שיש“ פירושו אבן סיד מגובשת, שאפשר לשוות לה שטח מלוטש מאוד;

”מחצבה“ פירושה מכרה שכרוהו על מנת לחצוב מתוכו אבן, צפחה, שחם וכל מיני אבני געש או סלעים מטמורפיים אחרים, צור (קווארטץ), שיש, חלמיש, גיר, חצץ, חול, חמר וגבס, ואין היא כוללת חציבת אבנים לשריפת סיד באזורים המיוחדים ליער כמוגדר בפקודת היערות;

”אבנים“ כוללות כל מיני אבני סיד, אבני חול, אבן חול סידית או בזלת, אך לא צור, שיש או אבני געש;

”הורשע“ – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;

”חומר חציבה“ – כל אחד מהחומרים שניתן לכרותם במחצבה;

”רכב“ ו”בעל רכב“ – כהגדרתם בפקודת התעבורה.