חוק1997הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 21 לחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997, הפסקת שירות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ז׳: עבירות ועונשים
21. הפסקת שירות
(א)הוגש כתב אישום לפי חוק זה נגד אדם שהוביל מטען או שנתן שירות הובלה בלא רשיון לפי החוק, או בניגוד לתנאי מהותי ברשיון, רשאי המפקח להורות בכתב על הפסקה זמנית של מתן שירות ההובלה, לרבות על סגירת מקום שבו ניתן השירות, ובלבד שמשך הפסקה כאמור לא יעלה על שישים ימים מיום כניסתה לתוקף של ההוראה; הוראה כאמור תיכנס לתוקפה חמישה ימים אחרי נתינתה אלא אם כן נקבע בה מועד אחר, או אם היא בוטלה או שונתה על ידי בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב)בית משפט שלום רשאי, לבקשת הנפגע, לאשר את הוראת המפקח, לשנותה או לבטלה.
(ג)הורשע בעל רשיון מוביל בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש, לצוות על ביטול הרשיון או על הפסקת מתן שירות ההובלה, לרבות על סגירת מקום שבו ניתן השירות, או לצוות על כל דרך אחרת הנראית לו מתאימה להפסקת מתן השירות, או לצוות עליו להימנע מכל פעולה כפי שיפרט בצו ולתקופה שיקבע.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.