Law1997The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 21 of חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997, הפסקת שירות.
This section is in פרק ז׳: עבירות ועונשים
21. הפסקת שירות
(א)הוגש כתב אישום לפי חוק זה נגד אדם שהוביל מטען או שנתן שירות הובלה בלא רשיון לפי החוק, או בניגוד לתנאי מהותי ברשיון, רשאי המפקח להורות בכתב על הפסקה זמנית של מתן שירות ההובלה, לרבות על סגירת מקום שבו ניתן השירות, ובלבד שמשך הפסקה כאמור לא יעלה על שישים ימים מיום כניסתה לתוקף של ההוראה; הוראה כאמור תיכנס לתוקפה חמישה ימים אחרי נתינתה אלא אם כן נקבע בה מועד אחר, או אם היא בוטלה או שונתה על ידי בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב)בית משפט שלום רשאי, לבקשת הנפגע, לאשר את הוראת המפקח, לשנותה או לבטלה.
(ג)הורשע בעל רשיון מוביל בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש, לצוות על ביטול הרשיון או על הפסקת מתן שירות ההובלה, לרבות על סגירת מקום שבו ניתן השירות, או לצוות על כל דרך אחרת הנראית לו מתאימה להפסקת מתן השירות, או לצוות עליו להימנע מכל פעולה כפי שיפרט בצו ולתקופה שיקבע.
The text on this page is adapted from the entry חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.