סעיף 22 לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994, תנאי כשירות.

(א)על המבקש לקיים אחר כל אלה:

(1)להיות –

(א)גוף פרטי;

(ב)רשום כעוסק לענין חוק מע״מ;

(ג)בעל יכולת כספית וארגונית מספקת להקמתו, לניהולו ולהפעלתו של אזור חופשי;

(ד)בעל יכולת, כישורים וידע לניהול ולהפעלה של אזור חופשי.

(2)הגיש למועצה תכנית עסקית לפרויקט שהוא מציע, המצביעה על יתרונותיו בצירוף מכתבי כוונות מעסקים המעונינים לפעול באזור שבהם יצוינו המספרים המשוערים של העובדים שיועסקו;

(3)בחמש השנים שקדמו למועד שבו הגיש את הבקשה לאישורו כבעל זכיון:

(א)לא הורשע, הוא או בעל שליטה בו או מי שבידיו אמצעי השליטה בבעל שליטה כאמור, בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על בטחון המדינה;

(ב)לא הוכרז פושט רגל או לא היה בעל שליטה בחברה שפורקה על ידי בית משפט במועד הגשת הבקשה לפירוקה או במחצית השנה שקדמה לכך, אלא אם כן שוכנעה ועדת המכרזים כי הפירוק לא נבע ממעשיו או ממחדליו.

(ב)המועצה תקבע בכללים את הדוחות והמסמכים שעל המבקש להגיש ומועדם.

(ג)בסעיף זה –

”אמצעי שליטה“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”עבירה על בטחון המדינה“ – עבירה שנקבעה בצו שר הבטחון באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

פורסם צו אזורים חופשיים לייצור בישראל (עבירה על בטחון המדינה), התשנ״ה–1995.