סעיף 27 לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994, תנאים להקמת עסק באזור חופשי.

(א)בעל זכיון רשאי להתקשר עם גוף פרטי שעיקר פעילותו הינה פעילות ייצורית או שפעילותו הינה מתן שירותים לחוץ לארץ, ושאינו עוסק במכירה קמעונאית באזור החופשי או במקום אחר בישראל, או עם קבוצת גופים פרטיים כאמור, להקמתו והפעלתו של עסק באזור; לענין זה יראו את מי שעיקר פעילותו הינה פעילות ייצורית אם פעילויותיו האחרות, אם ישנן כאלה, טפלות לפעילות הייצורית, וחזקה שפעילויות הינן טפלות כאמור אם ההכנסות מהן מהוות 10% או פחות מהכנסות העסק באזור; שר האוצר רשאי לקבוע נסיבות שבהן הכנסות מסויימות לא תבואנה בחשבון ההכנסות של העסק באזור לצורך חישוב השיעור האמור.

(ב)בעל זכיון לא יתקשר להקמת עסק באזור אלא אם כן נחה דעתו כי יתקיימו לגבי העסק באזור כל התנאים הבאים:

(1)הוא לא יעסוק בחומרים מסוכנים, רעילים או אסורים ביבוא, בשימוש או בייצור, על פי כל דין, אלא על פי אישור או רשיון של הרשות המוסמכת;

(2)הוא יעמוד בדרישות הקבועות על פי דין לענין שמירה על איכות הסביבה, בריאות, בטיחות ובטחון הציבור;

(3)אין בפעילותו משום פגיעה בבטחון מדינת ישראל, בתקנת הציבור או בכל ענין חיוני אחר של המדינה;

(4)הוא עומד בתנאים כמפורט בסעיף 22(א)(3).

(ג)בסעיף זה,

”שירותים“ – למעט שירותים הניתנים על ידי מוסד כספי שאינם שירותי משרד, מינהלה, מיחשוב ושירותים נלווים אחרים ולמעט עסקאות שכר־מכר ושירותים כספיים אחרים, ולמעט עיסוק במסחר המתנהל כולו מחוץ לאזור ואינו כולל יצוא מהאזור או ממקום אחר בישראל או יבוא כאמור;

”מכירה קמעונאית“ – מכירה למי שרוכש טובין שלא למטרת מכירה או ייצור, לרבות מכירה בחנות המפעל.