הנוסח המלא של תקנות מס הכנסה (ניכוי תשלומים בעד תגמולים או קיצבה), תש״ם–1980, ב-3 סעיפים.

בתקנה זו –

”תקרת הניכוי“ – הסכום שמתקבל ממכפלת השיעורים הקבועים כניכוי בסעיפים 47(ב)(1) או 47(ב)(2) לפקודה, הכל לפי הענין, בתקרת ההכנסה המזכה כמשמעותה בסעיף 47(א)(1).

שעור הניכוי לפי סעיף 47(ב) לפקודה בשל תשלומים בעד תגמולים או קיצבה שזכאי לו יחיד שמלאו לו בתחילת שנת המס 50 שנה, יהיה –

(א) (1)10.5% מהכנסתו המזכה, שחל עליה סעיף 47(ב)(1) לפקודה ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על תקרת הניכוי;

(2)מי ששילם בעד קיצבה בלבד והסכום ששילם עולה על הסכום המותר בניכוי על פי פסקה (1), בתוספת 5% מהכנסתו המזכה, יותר לו, בשל החלק העודף, ניכוי נוסף עד ל־6% מאותה הכנסה, ובלבד שהסכום הכולל של הניכוי לא יעלה על תיקרת הניכוי;

(ב)7.5% מהכנסתו המזכה שחל עליה סעיף 47(ב)(2) לפקודה ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על תיקרת הניכוי.

תחילתן של תקנות אלה משנת המס 1979.