סעיף 2יד לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983, תשלום בעבור שירותי השגחה ותעודת הכשר.

(א)מועצה דתית המספקת לעוסק שירותי השגחה או תעודת הכשר תִגבה מהעוסק אגרה לפי סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת היהודיים, לפי העניין.

(ב)רשות כשרות מקומית שאינה מועצה דתית המספקת לעוסק שירותי השגחה או תעודת הכשר תִגבה מהעוסק אגרה; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין אגרות לפי סעיף קטן זה בהתאמה לאגרות שנקבעו לפי סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת היהודיים.

(ג)(החל מיום 19.7.2028): שכרו של משגיח ישולם על ידי רשות כשרות מקומית או מי מטעמה.

(ד)(החל מיום 19.7.2028): רשות כשרות מקומית או מי מטעמה לא ייתנו למשגיח שכר או כל תגמול אחר, הנקבע לפי תוצאות שירות השגחה שיבצע.

(ה)(החל מיום 19.7.2028): מלבד התשלום האמור בסעיף קטן (ג) לא יינתנו למשגיח או לקרובו בעבור ביצוע תפקידו של המשגיח כל תשלום, במישרין או בעקיפין, או כל טובת הנאה אחרת, בכסף או בשווה כסף, ממי שאינו רשות הכשרות המקומית או מי מטעמה.

(ו)על אף האמור בסעיף קטן (ה) לעניין טובת הנאה למשגיח, השר רשאי לקבוע הוראות לגבי עוסקים שלגביהם נדרשים שירותי השגחה רציפים בהתאם לתנאי ההכשר, הנוגעות לסידורי לינה ושהייה של משגיח בבית העסק או בסמוך לו, המתחייבים לשם מילוי תפקידו שלא ייחשבו טובת הנאה לעניין סעיף זה; הוראות כאמור ייקבעו באופן שיבטיח, בין השאר, כי לא יתקיימו יחסי העסקה בין המשגיח ובין העוסק.